הֵנִיחַ אֶת נשׁקו - הפסיק להילחם; נכנע. "לאחר שעות של קרב הניח האויב את נשקו." "המורדים הניחו את נשקם ונכנעו לכוחות הצבא." "בתום המצור הניחו הלוחמים את נשקם."

הֵנִיחַ לוֹ - הפסיק להטריד אותו או להציק לו; עזב אותו לנפשו. "אחרי ויכוח קצר הוא הניח לו והלך לדרכו." "כשראה שהיא עסוקה, המורה הניח לה והמשיך הלאה." "בסופו של דבר כולם הניחו לו לעבוד בשקט."

יֵשׁ לְהָנִיחַ - "יש להניח שהישיבה תידחה לשבוע הבא." "נוכח הנתונים, יש להניח שהמחירים ימשיכו לעלות." "אם הוא לא ענה, יש להניח שעדיין לא ראה את ההודעה."

סָבִיר לְהָנִיחַ - כנראה