הסימפוניה השמינית במי במול מז'ור מאת גוסטב מאהלר, נקראת גם סימפוניית האלף בשל מספר הנגנים והזמרים הגדולה שהיא מחייבת (לפחות 150 חברי תזמורת, 8 זמרים סולנים, שתי מקהלות מלאות (STAB) ומקהלת ילדים). ביצוע הבכורה של היצירה, שחוברה בפרץ יצירתי אחד בשנת 1906, התקיים ב⁻12 בספטמבר 1910 במינכן בביצוע הפילהרמונית של מינכן בניצוחו של מאהלר עצמו. הייתה זו היצירה האחרונה של מאהלר שהמלחין זכה שתבוצע בביצוע בכורה בחייו. ביצוע טיפוסי של היצירה אורך 80 דקות (כלומר, על אף גודל הגוף המבצע, היא איננה ארוכה במיוחד). לסימפוניה שני חלקים, החלק הראשון מבוסס על המנון לטיני מן המאה ה⁻9 בשם ''Veni Creator Spiritus'' ("בוא, רוח בורא") ואילו החלק השני הוא הלחנה של התמונה האחרונה במחזה פאוסט מאת יוהאן וולפגנג פון גתה. שני החלקים מאוחדים תחת רעיון הגאולה באמצעות כוחה של האהבה וביטוי של אמונה ברוח האנושית. מבחינת גוף היצירה של מאהלר, מהווה היצירה חזרה לרוח הסימפוניות השנייה, השלישית והרביעית, כלומר שיבה אל המילים כאמצעי להבעת רעיונות והתמקדות בגאולת הנפש הרוחנית ולא בנושאים חילוניים וארציים. מתוך ויקיפדיה

הסימפוניה השמינית בפה מז'ור (אופוס 93) היא סימפוניה בת ארבעה פרקים שחיבר לודוויג ואן בטהובן בשנת 1812. מזג הסימפוניה הוא שמח ועליז, וקטעים ממנו הוחשבו לבדיחות מוזיקליות. כמו יצירות אחרות של בטהובן כדוגמת הסונאטות לפסנתר באופוס 27 של המלחין, הוא חורג מהדרך הקלאסית והמקובלת בתקופתו והופך את החלק הרביעי לחלק החשוב ביותר ביצירה. מתוך ויקיפדיה

הסימפוניה השמינית בסול מז'ור, אופוס 88 של אנטונין דבוז'אק נכתבה ותוזמרה על ידי המלחין תוך חודשיים וחצי, בין 26 באוגוסט ל⁻8 בנובמבר 1889 בוויסוקה, בוהמיה. דבוז'אק הקדיש את הפרטיטורה "לאקדמיה הבוהמית של הקיסר פרנץ יוזף על עידוד האמנויות והספרות, בתודה על בחירתי." דבוז'אק ניצח על ביצוע הבכורה בפראג ב⁻2 בפברואר 1890. מתוך ויקיפדיה

קבוצת הרטריברים, הספניאלים וכלבי המים היא קבוצה של גזעי כלבים המשמשת את הפדרציה הבינלאומית לכלבנות בלבד. קבוצה זו מכילה רטריברים, ספניאלים וכלבי מים. מתוך ויקיפדיה

הסימפוניה השישית של בטהובן, הסימפוניה השלישית של בטהובן, הסימפוניה השלישית של ברנשטיין, "קדיש", הסימפוניה השלישית של מאהלר, הסימפוניה השמינית של בטהובן, הסימפוניה השמינית של מאהלר, הסימפוניה השנייה (מאהלר), הסימפוניה השנייה של בטהובן, הסימפוניה השנייה של מאהלר, הסימפוניה השנייה של צ'ייקובסקי