הסכם קהיר (נודע גם בשם "ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו" או בשם "הסכם עזה ויריחו תחילה") הוא הסכם בין ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, ובין ראש אש"ף, יאסר ערפאת, ליישום הסכמי אוסלו בדרך להסכם קבע. במסגרת הסכם קהיר הוחלט על הקמת ממשל עצמי פלסטיני בעל סמכויות חקיקה, שיפוט ושיטור וכן על העברת רצועת עזה ואזור יריחו לידי הפלסטינים. ההסכם נחתם ב⁻4 במאי 1994 בקהיר, במעמד ארצות הברית, רוסיה ומצרים כעדות. מתוך ויקיפדיה

הסכם קהיר הוא הסכם חשאי שנחתם בקהיר, ב⁻2 בנובמבר 1969, בין אש"ף לבין ממשלת לבנון. ההסכם העניק לאש"ף את הזכות לפעול מאדמת לבנון. לבנון יוצגה בהסכם באמצעות משלחת ששלח נשיא לבנון שארל חילו ובראשה עמד הגנרל אמיל בוסתאני . מטעם אש"ף חתם על ההסכם יאסר ערפאת. שרי ההגנה והחוץ המצריים מוחמד פאוזי ומחמוד ריאד שימשו כמשקיפים מטעמו של נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר. מתוך ויקיפדיה

הסכם קארלוביץ, הסכם קארס, הסכם קדם נישואים, הסכם קדם נישואין, הסכם קדש, הסכם קהיר (1994), הסכם קואליציוני, הסכם קובדן⁻שבלייה, הסכם קופנהגן, הסכם קוצ'וק קאינרג'ה