הצי המלכותי האיטלקי (באיטלקית: Regia Marina - רג'ה מרינה) היה הצי המלחמתי של ממלכת איטליה מאז הקמתה ב⁻1861, לאחר איחוד איטליה, ועד סוף מלחמת העולם השנייה. ב⁻1946, עם ייסוד הרפובליקה האיטלקית, הוחלף שמו ל"מרינה מיליטארה" (Marina Militare, באיטלקית: הצי הצבאי). מתוך ויקיפדיה

הצי המלכותי הבריטי (באנגלית: The Royal Navy: "הצי המלכותי") הוא הזרוע הימית של הכוחות המזוינים של בריטניה. משנת 1692 לערך ועד מלחמת העולם השנייה הצי היה חיל הים הגדול והחזק ביותר בעולם. הצי סייע לכינון בריטניה כמעצמה צבאית וכלכלית ראשונה במעלה במאות ה⁻18 וה⁻19, והיה כלי חיוני להיווסדה וקיומה של האימפריה הבריטית. מתוך ויקיפדיה

הצי המלכותי הקנדי (באנגלית: Royal Canadian Navy - RCN, בצרפתית: Marine royale canadienne), לשעבר "מפקדת הכוחות הימיים של קנדה" (Canadian Forces Maritime Command), הוא הזרוע הימית הצבאית של קנדה ואחת משלוש הזרועות של הכוחות הקנדיים. נכון ל⁻2012 הצי הקנדי שנחשב לצי מים ירוקים, מפעיל 3 משחתות ו⁻12 פריגטות, 4 צוללות, 2 ספינות תמיכה, 12 שולות מוקשים ו⁻11 ספינות סיור/אימון לא חמושות. הצי המלכותי הקנדי מעסיק 8500 איש בשירות קבע, 5100 איש בשירות מילואים ו⁻5300 אזרחים. תת⁻אדמירל מארק נורמן (Mark Norman) הוא כעת מפקד הצי וראש מטה הצי. מתוך ויקיפדיה

בסיס הצי המלכותי בפורטסמות', הצי המלכותי האוסטרלי, הצי המלכותי הדני, הצי המלכותי הנורווגי, הצי המלכותי התאילנדי, מינהלת הצי המלכותי הבריטי, מנהלת הצי המלכותי הבריטי

הצי הישראלי, הצי הלבן הגדול, הצי המלכותי, הצי המלכותי האוסטרלי, הצי המלכותי האיטלקי, הצי המלכותי הדני, הצי המלכותי הנורווגי, הצי המלכותי הקנדי, הצי המלכותי התאילנדי, הצי המלכותי של ניו זילנד