הֵרִים אֶת הָאַף - הִתְנַשֵּׁא, הִשְׁתַּחְצֵן

הֵרִים אֶת הָרֹאשׁ - נעשה גאה או בטוח בעצמו; גילה זקיפות קומה וביטחון. "לאחר ההצלחה בתחרות הוא הרים את הראש והרגיש בטוח יותר." "בשנים האחרונות הקהילה הרימה את הראש והחלה לפעול בגלוי." "אחרי תקופה קשה היא הרימה את הראש וחזרה להאמין בעצמה."

הֵרִים דֶּגֶל לָבָן - נִכְנָע

הֵרִים טֶלֵפוֹן - הִתְקַשֵּׁר, טִלְפֵּן, צִלְצֵל

הֵרִים יָדַיִם - אִבֵּד תִּקְוָה, הִתְיָאֵשׁ

הֵרִים לְהַנְחָתָה - אמר או עשה דבר⁻מה באופן המזמין תגובה שנונה, עוקצנית או מתבקשת. "בהערה התמימה שלו הוא ממש הרים להנחתה, וכולם פרצו בצחוק." "כשפוליטיקאי משתמש בסיסמה כזאת, הוא מרים להנחתה למבקריו." "הניסוח הלא⁻זהיר שלה הרים להנחתה, והתגובה לא איחרה לבוא."

הֵרִים עַל טִיל - העניש באופן חמור

הֵרִים רַגְלַיִם - נסוג; ברח. "כשראה את הכוח המתקרב, הרים רגליים ונעלם מן המקום." "החשוד הרים רגליים לפני שהמשטרה הספיקה לעצור אותו." "ברגע שהוויכוח החריף, הוא הרים רגליים ויצא מהחדר."

הֵרִים תרומה - תָּרַם, נִדֵּב