הרקוויאם של ורדי (באיטלקית: Messa da Requiem) היא המוזיקה שג'וזפה ורדי כתב לטקסט הלטיני של תפילת האשכבה הקתולית לעילוי נשמת המת. ורדי כתב את הרקוויאם לזכר המשורר והסופר אלסנדרו מנצוני. מנצוני מת בגיל 89 במאי 1873 וורדי, שהעריץ אותו, הציע באמצעות המו"ל ג'וליו ריקורדי, לראש עיריית מילאנו להשמיע ביום השנה למותו רקוויאם, שיכתוב הוא עצמו. ראש העיר נתן את הסכמתו וביום השנה ניצח ורדי על ביצוע הבכורה של הרקוויאם, שכלל מקהלה מעורבת בת 120 זמרים ותזמורת בת 100 נגנים. מתוך ויקיפדיה

הרקוויאם ברה מינור של דבוז'אק (אופוס 89), היא יצירה פרי עטו של המלחין הצ'כי אנטונין דבוז'אק לטקסט הרקוויאם הקתולי. היצירה מיועדת לתזמורת מלאה, מקהלה ולארבעה סולנים: בס, טנור, אלט וסופרן. הרקוויאם הולחן בשנת 1890. מתוך ויקיפדיה

הרקוויאם ברה מינור של וולפגנג אמדאוס מוצרט (K.626), הוא יצירה שנכתבה על ידי המלחין בווינה בשנת 1791 בהיותו על ערש דווי, והאחרונה שכתב לפני מותו. על אף שלא הספיק להשלימה, נחשב הרקוויאם למגנום אופוס של מוצרט וליצירת מופת. מילותיה של היצירה הן של הרקוויאם הקלאסי - מיסה קתולית המבוצעת לזכרו של אדם שמת. מתוך ויקיפדיה

הרקדה, הרקה, הרקוויאם הגרמני, הרקוויאם של ברליוז, הרקוויאם של דבוז'אק, הרקוויאם של מוצרט, הרקויאם של ורדי, הרקול פוארו, הרקול פלוראנס, הרקול פלורנס