שוחח על נושא מסוים; דן בו והחליף עליו דעות. "המשתתפים דנו בהצעה החדשה בישיבה." "המרצה דן במאמר המרכזי של הקורס." "חברי הוועדה דנו בדרכי הפעולה האפשריות."

היה נושא לדיון; דנו בו. "ההצעה נדונה בישיבת הוועדה במשך שעות." "הנושא נדון בכיתה מזוויות שונות." "המקרה נדון בבית המשפט המחוזי."

מצא אותו אשם, הרשיע

החמיר מאוד בדין; שפט בחומרה רבה. "בית המשפט לא דן את הנאשם ברותחין, אלא שקל גם נסיבות מקלות." "אין לדון אדם ברותחין בלי לבחון היטב את כל העובדות." "הציבור מיהר לדון את בעל התפקיד ברותחין עוד לפני שהתבררו הפרטים."

גרם למישהו לחשוף את האמת או את צפונות ליבו. "הכומר וידה את החולה לפני מותו."

זרק, השליך. "החייל יָדָה אבן לעבר המטרה." "המפגינים יָדוּ בקבוקים לעבר הכביש." "הוא יָדָה את החפץ אל תוך המים."

זרק; השליך. "יידה אבנים."