צורתו של שם עצם לפי תפקידו במשפט, כגון נושא, מושא וכדומה. "בשפות מסוימות שם העצם משנה את צורתו לפי היחסה שלו במשפט." "הדקדוק הלטיני מבחין בין כמה יחסות עיקריות." "בניתוח התחבירי ציינו את היחסה של כל שם עצם."

מצא מקלט או בית

התגורר, לן

קבע שדבר⁻מה נובע מאדם, מגורם או מנסיבה מסוימים. "החוקר ייחס את הכישלון לשילוב של תנאים קשים וחוסר ניסיון." "העיתון ייחס את ההדלפה לגורם בכיר במערכת." "היא ייחסה את הצלחתה להתמדה ולעבודה קשה."

תַּדְמִיתָן, איש יח"צ

התנהגות ידידותית, אוהדת ואוהבת כלפי אדם אחר. "המורה קיבלה את התלמידים החדשים ביחס חם." "המשפחה העניקה לאורחים יחס חם לאורך כל הביקור." "במקום העבודה החדש הוא זכה ליחס חם מצד עמיתיו."

סך השערים לזכות קבוצה פחות סך השערים לחובתה במסגרת ליגה או בית בטורניר; הפרש שערים

השפעה של שני גורמים זה על זה

סקס, משגל, סקס, התעלסות

יחסי ]] שונים מתוך ויקיפדיה

במתמטיקה, ובפרט בתורת הקבוצות, יחס בינארי או רלציה בין קבוצות כלשהן שוות כולן ל⁻A. מתוך ויקיפדיה

בדקדוק, יחסה (ברבים: יחסות, באנגלית: case, בספרדית: caso) היא סימון של מילים או צירופים מחלקי דיבר מסוימים בהתאם למעמדם התחבירי במשפט. בעברית כמעט שאין יחסות (יש אומרים שהמילית "את" היא יחסה שמנית, nominative case, למושא ישיר מיודע). בערבית ולפניה באכדית עתיקה יש סימון ברור גם למילות יחס ולשמות עצם. וכך גם בגרמנית ושפות נוספות. מתוך ויקיפדיה

''יחסות או יחסיות הוא הדפס אבן (ליטוגרפיה) מעשה ידי האמן ההולנדי מאוריץ קורנליס אשר שהודפס לראשונה בדצמבר 1953.'' מתוך ויקיפדיה

יחס, יחסיות

יחמור, יחמור אירופי, יחמור מקראי, יחמור פרסי, יחנוק המדבר, יחס (בין מספרים), יחס (תורת הקבוצות), יחס א⁻סימטרי, יחס אות לרעש, יחס אות לרעש קוונטיזציה