(ביחס לקול) מה שנקלט באוזניים

מכאן נובע; מכאן ניתן להבין. "הוא מסרב להשיב, משמע יש לו מה להסתיר." "הכביש חסום, משמע נצטרך לבחור בדרך אחרת." "אני חושב, משמע אני קיים."

מובן; משמעות. "לא הצלחתי לעמוד על משמע הדברים." "למשפט הזה יש משמע כפול." "הקורא התבקש לפרש את משמע הכתוב."

סביל של שִׁמֵּעַ.

נשמע באוזני אחרים; הוצג או נמסר בקול, בשידור או בהשמעה. "השיר הושמע ברדיו כמה פעמים באותו יום." "בהיכל הושמע נאום הפתיחה בפני הקהל." "במהלך הדיון הושמעו טענות קשות משני הצדדים."

כְּלוֹמַר, זֹאת אוֹמֶרֶת

כפל משמעות, משתי בחינות שונות

משמעותו של דבר, היא קישורו של דבר מה למה שדבר זה מייצג. מתוך ויקיפדיה

המונח משמעות (לעיתים גם "משמעותיות") או חשיבות מציין את אופן השפעתו או מידת השפעתו של דבר על אדם או על המציאות. לדוגמה, "נאום בעל משמעות היסטורית" הוא נאום שכתוצאה ממנו התפתחויות ואירועים היסטוריים מסוימים קרו באופן מסוים, ואשר בלי קיומו הם היו קורים אחרת (או לא היו קורים כלל). מתוך ויקיפדיה

משמעת היא פעולה, צורת התנהגות, או סדרת כללים אותם מקיימים קבוצת אנשים או בעלי חיים, לעיתים בניגוד לנטייתם הטבעית, למטרה מסוימת. מתוך ויקיפדיה

קליטת קולות וצלילים באמצעות חוש השמיעה. "בדיקת השֵׁמַע הראתה ירידה קלה ביכולת לשמוע צלילים גבוהים." "אצל תינוקות חשוב לעקוב אחר התפתחות השֵׁמַע כבר בחודשים הראשונים." "פגיעה באוזן הפנימית עלולה להשפיע על השֵׁמַע."

שם משפחה

מנוחתו עדן, מדינות ערב, מלחמת העצמאות, מנהל עבודה, ממונה על, מכתב עִתִי, מצוות עשה, מלחמת עולם

שחרית מנחה ערבית, שירות משפט עברי, שמיני עצרת, שמונֶה עשרה

מערכת, מעשרות, מְעוֹרָב, מַעֲרָב, מַעַשׂרוֹת, מַעֲרִיב

משמע, שמע, שמעי