ועדת קרבאך (בארמנית: Ղարաբաղ կոմիտե) הייתה קבוצה של אינטלקטואלים ארמנים אשר עמדו בראש תנועת המחאה למען נגורנו קרבאך, ואשר הפכה עד מהרה לתנועה פוליטית רחבה יותר, המתנגדת לשלטון ברית המועצות בארמניה. ארמנים רבים ראו במנהיגי ועדת קרבאך את מנהיגי האומה דה פקטו, בשנות ה⁻1980 המאוחרות. הוועדה הוקמה ב⁻1988, במטרה המוצהרת של איחוד נגורנו קרבאך עם ארמניה. חברי הוועדה נעצרו על ידי השלטונות הסובייטים ב⁻11 בדצמבר 1988 בהאשמת שיבוש סיוע הומניטרי מאזרבייג'ן לאחר ארמניה רעידת אדמה ב⁻7 בדצמבר 1988. לאחר ששוחררו ב⁻31 במאי 1989, הם הקימו את התנואה הלאומית הפאן ⁻ארמנית. ב⁻1990, עיתון ניו יורק טיימס תיאר את הוועדה בתור "הקבוצה האומית המשפיעה ביותר בארמניה." מנהיג הקבוצה, לבון טר⁻פטרוסיאן, היה לנשיא ארמניה הראשון לאחר שזכתה בעצמאותה. מתוך ויקיפדיה

ועדת קבלה, ועדת קדמי לבחינת התחרותיות בענף המזון, ועדת קו האורך, ועדת קונובאליוק, ועדת קינג⁻קריין, ועדת קרקוב, ועדת קש"ב, ועדת ראסל, ועדת ראשי השירותים, ועדת ראשי השירותים החשאיים