בסלנג עברי, וּש היא סיומת שמקורה בשפות סלאביות וביידיש ונועדה להביע חיבה, בעיקר כשהיא מצורפת לשמות פרטיים. כך, למשל, חנה בצירוף הסיומת הופכת לחנוש, דן הופך לדנוש וכיוצא בזה. מתוך ויקיפדיה

מילת קישור המשמשת לצירוף פסוקית או חלק משפט למה שקודם לה; אשר. "זה הספר שדיברנו עליו אתמול." "הוא אמר שיגיע מאוחר יותר." "מצאתי את המפתח שחיפשתי."

שם משפחה

"איך שהוא נכנס לכיתה, כולם השתתקו." "איך שהתחיל הגשם, מיהרנו להיכנס הביתה." "איך שהמופע הסתיים, הקהל מחא כפיים."

באותו זמן, במקביל

"ברגע שהאוטובוס הגיע, עלינו עליו." "ברגע שיסתיים השיעור, נצא להפסקה." "ברגע שהמסמך ייחתם, ההסכם ייכנס לתוקף."

למען האמת; למעשה. "האמת היא שאני מעדיף להישאר בבית הערב." "האמת היא שלא הבנתי את ההסבר בפעם הראשונה." "האמת היא שהמצב מורכב יותר מכפי שחשבנו."

האם ייתכן ש⁻; כיצד ייתכן ש⁻. "היכול להיות שהרכבת כבר יצאה מהתחנה?" "היכול להיות שלא שמעת את ההודעה?" "היכול להיות שהם טעו בחישוב?"

לא ציפה לדבר שקרה; הופתע ממנו. "הוא לא חלם שיזכה בפרס הראשון בתחרות." "איש לא חלם שההחלטה תשנה את פני העיר." "היא לא חלמה שהמפגש הקצר יתפתח לשותפות ארוכה."

המסקנה המתבקשת מן הדברים היא ש⁻; לפיכך. "הנתונים מצביעים על ירידה מתמשכת בצריכה, ומכאן נובע שהחברה תצטרך להתאים את הייצור." "אם כל המשתתפים הסכימו להצעה, מכאן נובע שאין צורך בהצבעה נוספת." "החוזה לא נחתם כדין, ומכאן נובע שאין לו תוקף משפטי."

"נראה שהישיבה תידחה לשבוע הבא." "נראה שהילד כבר מכיר את המקום היטב." "נראה שהמזג ישתפר בהמשך היום."

כנראה, סָבִיר לְהָנִיחַ

מהסיבה ש⁻, מפני ש⁻

שין, 300, שמיעה, שיעור, שעה, שורה, שנת