בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך). רשימות ביבליוגרפיות מופיעות בספרים רבים המבקשים להפנות את הקורא לקריאה נוספת. בנפרד מהן, קיימים ספרים שתכליתם היא ביבליוגרפית. ישנם ספרים מועטים מראשית התפתחות הביבליוגרפיה המנסים למפות את כל הספרות שנכתבה אך רובם המוחלט כתוב על נושאים מסוימים, כגון: תחום מדעי, תקופה היסטורית, שפה, ביבליוגרפיה של ספרייה מסוימת או כל תחום ספציפי אחר. מתוך ויקיפדיה

רשימה שיטתית של ספרים, מאמרים ומקורות אחרים העוסקים בנושא מסוים או ששימשו לכתיבת עבודה. "בסוף הספר צורפה ביבליוגרפיה של המקורות שעליהם התבסס המחבר." "הסטודנטית הקפידה לערוך ביבליוגרפיה מסודרת לפי כללי הציטוט." "ביבליוגרפיה עדכנית סייעה לחוקרים לאתר מחקרים קודמים בנושא."

תחום העוסק בתיאור, רישום ומיון של פרסומים ומקורות כתובים. "החוקרת עוסקת בביבליוגרפיה של הספר העברי במאה התשע⁻עשרה." "בקורס נלמדו יסודות הביבליוגרפיה ושיטות רישום של פרסומים." "ספר זה נחשב תרומה חשובה לתחום הביבליוגרפיה."

אדם העוסק בהכנת ביבליוגרפיות, ברישום שיטתי של פרסומים ובתיאורם לצורכי מחקר, ספרנות או תיעוד. "הביבליוגרף הכין רשימה שיטתית של כל הפרסומים בנושא." "בספרייה הלאומית עובד ביבליוגרף המתמחה בתיאור ספרים נדירים." "החוקרת נעזרה בביבליוגרף כדי לאתר מקורות למחקרה."

רשימת ספרים ופרטיהם, למשל בסוף ספר, מאמר או עבודה אקדמית

ביביטורס, ביביליוגרף, ביבינגקה, ביבלוס, ביבליה, ביבליוגרפיה, ביבליוגרפיה של גרשם שלום, ביבליוגרפיה של הספר העברי, ביבליוגרפיה של חנוך לוין, ביבליוגרפיה של יגאל מוסינזון