אכל די צרכו

חווה מספיק והותר. "הוא שבע מרורים בשרותו הצבאי."

"הילדה אוכלת לשובע בכל ארוחה וחוזרת ללימודים מרוכזת." "בתקופות קשות משפחות רבות לא אכלו לשובע." "חשוב שכל אדם יאכל לשובע ויקבל תזונה מספקת."

אכל מספיק כדי לא להיות רעב, שבע

בכל רחבי ארץ ישראל

במהלך כל היממה, ללא הפסקה

"הסב השְׂבֵעַ יָמִים ישב בראש השולחן והקשיב בשקט." "החכם השְׂבֵעַ יָמִים חלק מניסיונו עם תלמידיו." "היא טיפלה באִמהּ השְׂבֵעַת יָמִים במסירות רבה."

מְאֻשָּׁר, מְרֻצֶּה, שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב

"הלקוחות יצאו שבעי רצון מן השירות שקיבלו." "המורה הייתה שבעת רצון מהתקדמות התלמידים." "לאחר ההסכם שני הצדדים נראו שבעי רצון."

נמאס לו

עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא תכונה או רגש שבו האדם מחשיב עצמו כשווה בין שווים, ואינו מרגיש כחשוב ונישא מאחרים מכל סיבה שתהיה. מי שיודע את ערכו ומכיר בכישוריו היתרים, אך לא שם את עצמו במרכז, ולא מבקש לעצמו תהילה וכבוד מהעולם, אלא מבקש לעשות את המעשים הראויים והרצויים. מתוך ויקיפדיה

ענוה או ענותנות היא מידה טובה, הנחשבת על ידי חכמים רבים לשורש המאפיין את כל המידות הטובות. בין אם אדם אינו רואה עצמו כבעל ערך; בין אם מחשיב עצמו כשווה בין שווים. העניו מכיר בכישוריו וערכו אך באותה מידה גם בחסרונותיו לצד ערכם וכישוריהם של אחרים; משכך הוא נמנע מלהתנשא על אחרים ולא מבקש לעצמו כבוד ותהילה, כל שאיפתו היא לעשות את הטוב והראוי. מתוך ויקיפדיה

"שבעה" הוא סרט קולנוע ישראלי, בבימויים של שלומי ורונית אלקבץ, שיצא לאקרנים בשנת 2008. מתוך ויקיפדיה

* תחילת המצור על ירושלים על ידי הרומאים בראשות טיטוס מתוך ויקיפדיה

צנוע

שבעה, שובע