גר, שהה. "הוא שכן בחדר 212."

היה ממוקם, נמצא. "ההר שכן בקצה העיר." "הסיר שכן על המדף."

קבע את השייכות, קישר בין הדבר לתופעה, לקבוצה וכד'

הכניס לרשימה, קבוצה או תוכנית, כלל

סיפק מקום מגורים, נתן קורת גג; הלין

שייכו אותו, ראו אותו כחלק מקבוצה

שייח' (شيخ, תעתיק מדויק: שַיח') הוא תואר שניתן למנהיג בשבטים ערביים שהם בדואיים ופלאחיים. משמעות השם בערבית היא זקן, אף שהשייח' אינו בהכרח כזה. מתוך ויקיפדיה

שייח '⁻ גם תעתיק שייח, שייח, שייח', שייח, שייק, שייח ', שיק, שייק ושייח' - הוא תואר מכובד בשפה הערבית. זה בדרך כלל מייעד ראש של שבט או בן משפחה מלכותי. זה משמש בדרך כלל גם להתייחס לחוקר דתי מוסלמי. ניתן לתרגם את המונח מילולית ל"זקן ". מתוך ויקיפדיה

קרא בשם, נתן שם

נקרא בשם

שייטת הנחתות, שייטת הסטי"לים, שייטת הצוללות, שייטת הצוללות הבריטית בים הבלטי, שייטת ספינות הטילים, שייך אבריק, שייך אל⁻אפריט, שייך באדר, שייך מואיז'ו, שייך מוניס

מהווה רכושו של⁻, מהווה חלק מ⁻, מיוחס ל⁻, כלול ב⁻. "התיק שייך ליוסי." "אני שייך למחלקת הגבייה." "האדם שייך למחלקת היונקים."

רֵלֵבַנְטִי, נוגע לעניין, אוֹרְגָּנִי

מי שמרבה לדבר על אחרים שלא בנוכחותם