"לאחר הארוחה הדשנה אכל די צורכו ולא ביקש תוספת." "הילד אכל די צורכו וחזר לשחק בחצר." "במהלך המסע הקפידו הנוסעים לאכול די צורכם."

קביעת השופטים במשפט

בכל יום; יום יום. "הוא יוצא להליכה מדי יום." "העיתון מתפרסם מדי יום." "היא מקפידה לקרוא כמה עמודים מדי יום."

"מדי פעם הוא מתקשר לשאול מה נשמע." "אני חוזר לקרוא בספר הזה מדי פעם." "מדי פעם נשמעות באזור אזעקות."

עבר על החוק בכוונה ובהתרסה

קביעת השופטים במשפט

קטגוריה:שמות משפחה עבריים מתוך ויקיפדיה

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי. בהרכב בסיסי של בית דין לאורך הדורות היו שני דיינים מן השורה לצד אב בית הדין. מתוך ויקיפדיה

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" שנהגה ג'ודאו⁻איספניול, ספרדיתיהודית, או רק אספאניול – בשפת הלאדינו המדוברת. לאדינו הוא השם הנפוץ ביותר כיום ללשון "הספרדית⁻היהודית", והיא נכתבה באלפבית עברי או לטיני. בעבר, המונח לאדינו היה לשפה ששימשה לתרגום כתבי קודש בלבד הכתובה באותיות רש"י או באותיות מרובעות (אותיות "דפוס"), שפה שיוחדה לכתיבה והייתה שונה משפת הדיבור. מתוך ויקיפדיה

שלד הוא אוסף מסודר של עצמות שנמצאות בבעלי חיים השייכים למערכת המיתרניים. השלד מאפשר את גדילת הגוף בעזרת התארכות העצמות והחלפת הסחוס בעצם. התהליך בו הופך הסחוס לעצם נקרא "התגרמות" או גם "הסתיידות" (מלשון סידן). לרוב, תהליך הגדילה מסתיים כשכל הסחוס הפנוי הופך לעצם, מעט אחרי הבגרות המינית של הפרט. השלד נועד לתמוך באיברים הפנימיים ולהגן עליהם. הוא מאפשר לבעלי החיים תנועות חדות שלא אפשריות בלעדיו. מתוך ויקיפדיה

שפה יהודית⁻ספרדית המדוברת בעיקר בספרד, בולגריה, טורקיה ובארצות הבלקן; ספניולית; ג'ודיזמו

די, דיים, דין, דינים, לדינו, שילד

בעל מראה של שלד; רזה מאוד וכחוש. "לאחר המחלה הממושכת הוא נראה שלדי מאוד." "הדמות השלדית בציור עוררה תחושת אי⁻נוחות."

המבנה שכולל את כל העצמות בגוף

מתווה, קווי יסוד; מסגרת. "שלד הבנין." "שלד התכנית."

רזה מאד

אין צורך בעוד, מספיק

(די!) תגובת תדהמה

דיקור סיני