ספר שמות הוא הספר השני בתורה. נקרא כך משום שהמילה השנייה בספר היא "שמות" – "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב, איש וביתו באו". בתרגומים היווניים (תרגום השבעים) נקרא הספר אקסודוס (ביוונית: ὁδόϛ = דרך, ''⁻ἐξ'' = מן) על⁻שם האירוע הגדול המתואר בו – יציאת עם ישראל ממצרים. שם זה נשמר בתרגומים ללטינית ובשל כך נקבע כשמו בשפות הרבות אליהן תורגם מלטינית. בהלכות גדולות הוא מכונה "הספר השני", והרמב"ן מכנה אותו "ספר הגלות והגאולה". מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות משפחה מתוך ויקיפדיה

שמים (או רקיע) מוגדרים בדרך כלל כמראה הנשקף בעיניו של מי שנמצא באוויר הפתוח ומביט למעלה. כשמשתמשים במושג שמיים בהקשר של כדור הארץ, מתכוונים בדרך כלל לאזור שמעל פני האדמה, שצורתו כחצי כדור מעבר לאופק הנראה. אם מתכוונים לכלל מסת האוויר העוטפת את כדור הארץ (ללא התייחסות למיקומו של צופה מסוים) משתמשים בשם אטמוספירה. בהכללה של מושג זה ניתן להשתמש במושג שמיים גם במקרה של כוכבי לכת אחרים שיש להם אטמוספירה. מתוך ויקיפדיה

השמיים, עמים שמיים או תרבויות שמיות הוא כינוי מיושן לקבוצת מוצאות אתניות, תרבותיות, או "''גזעיות''" (''מושג⁻כזב''). המינוח כיום אינו בשימוש ברובו למעט הקבוצה "שפות שמיות" בתחום הבלשנות. בארכאולוגיה, המונח משמש לעיתים באופן לא⁻רשמי כסוג של קיצור לעמים קדומים דוברי הלשונות השמיות. מתוך ויקיפדיה

מילת שאלה המשמשת לבירור זהותו של אדם. "מי דפק על הדלת בשעה כה מאוחרת?" "שאלו אותי מי אחראי על הפרויקט." "אינני יודע מי כתב את המכתב."

משטרת ישראל, מזהה ישות, מִלת יחס, מספר יחיד, מספר יסודי, מעשה ידי, מדינת ישראל

יוד, 10, יחיד

נוזל שקוף החיוני לחיים שמורכב משני אטומי מימן ואטום חמצן אחד

שם, שמיד, שמים

שמורת⁻טבע, שמוש חכמים, שמוש תהילים, שמוש תהלים, שמושאק, שמות (פרשה), שמות איסלנדיים, שמות אסורים, שמות אשכנזיים, שמות ביהדות

המרחב הנראה מעל פני הארץ, הנתפס ככיפה כחולה; רקיע. "עננים כהים כיסו את השמיים לפני הסערה." "בלילה בהיר נראו כוכבים רבים בשמיים." "הציפורים המריאו גבוה אל השמיים."