נעשה שמן יותר; עלה במשקל הגוף. "בחורף האחרון הוא שָׁמַן בכמה קילוגרמים." "מאז שהפסיק להתאמן, הכלב שָׁמַן מאוד." "אנשים רבים משמינים כאשר הם יושבים רוב היום בלי פעילות גופנית."

נעשה בדרך המקובלת או במועד הרגיל; סדיר, רגיל. "הישיבה מן המניין תתקיים ביום חמישי כמתוכנן." "התקציב אושר בישיבה מן המניין של הוועדה." "לאחר ההפסקה חזרו הלימודים למסלולם מן המניין."

בעל מעמד מלא, רשמי וקבוע בארגון, במוסד או בגוף כלשהו. "הוא התקבל כחבר מן המניין באקדמיה." "לאחר תקופת הניסיון מונתה למרצה מן המניין." "רק חברים מן המניין רשאים להשתתף בהצבעה."

בהלכה, מנין הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות, כדוגמת תפילה בציבור. אנשים אלו חייבים להיות גברים בוגרים (ביהדות האורתודוקסית) – החל מגיל שלוש עשרה. מתוך ויקיפדיה

נו (אות גדולה: Ν, אות קטנה: ν), ביוונית מודרנית נִי, היא האות השלוש עשרה באלפבית היווני. לעיתים נהגית על פי הגייתה האנגלית - ניו. מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות משפחה מתוך ויקיפדיה

ניי (במכתבי אל⁻עמארנה התעתיק הוא ני) הוא שמה של עיר עתיקה ששכנה באלף השני לפנה"ס באזור סוריה של היום ליד נהר האורונטס. העיר מוזכרת במקורות מהעת העתיקה ובהם מכתבי אל⁻עמארנה. מתוך ויקיפדיה

מניין של עשרה יהודים בוגרים הנדרש לפי ההלכה לקיום חלקים מסוימים של התפילה והטקס הדתי בציבור. "בלי מניין לא יכלו לומר קדיש בבית האבל." "בשבת בבוקר התאספו עשרה מתפללים כדי להשלים מניין." "בבית הכנסת השכונתי יש מניין קבוע לתפילת ערבית."

מספרם הכולל של דבר מה או של בני קבוצה. "מניין המשתתפים בכנס עלה על כל הציפיות." "המארגנים פרסמו את מניין הקולות לאחר סיום הספירה." "מניין הנפגעים עודכן במהלך הלילה."

ספירה שיטתית או אופן ציון מספרים ופריטים. "הילדים תרגלו מניין עד מאה בשיעור חשבון." "הספר דן במניין החודשים בלוח העברי." "במסמך הישן הופיע מניין השנים לפי שיטה אחרת."

מילת שאלה במבנה קבוע, במשמעות מאין או מאיזה מקור. "מניין לך הביטחון שהכול יסתדר?" "מניין ידעת את התשובה עוד לפני ההסבר?" "שאלתי אותו מניין הגיע המידע הזה."

מספר של עשרה אנשים הדרוש לעניינים מסוימים ביהדות, ובייחוד לתפילה בציבור. "לתפילת ערבית חיכו עד שיגיע מניין." "בבית הכנסת היה מניין מצומצם של עשרה מתפללים." "בלי מניין אי אפשר לומר קדיש בציבור."

ספירה של אנשים או של דברים; מנייה. "המורה ערכה מניין של התלמידים לפני היציאה לטיול." "בסוף היום נעשה מניין של כל הפריטים במחסן." "לאחר ההצבעה החל מניין הקולות."

קבוצה של עשרה מתפללים לפחות, שהיא המספר המזערי הנדרש לתפילה בציבור ביהדות. "בשבת בבוקר התאסף מניין בבית הכנסת השכונתי." "הם חיפשו מניין לתפילת מנחה בדרך." "המניין כלל בדיוק עשרה מתפללים."

שאלת מקור או מוצא; מאֵין, מהיכן. "מניין לך המידע הזה?" "מניין הגיע המנהג הזה?" "שאלו את העד מניין הכיר את החשוד."

מרח בשמן או בחומר שמנוני. "הטבח שימן את התבנית לפני האפייה." "יש לשמן את השרשרת כדי למנוע חיכוך." "המכונאי שימן את הצירים החורקים."

שילם כסף או נתן טובת הנאה כדי לקדם את ענייניו בדרכים לא חוקיות; שיחד. "הקבלן שימן פקיד בעירייה כדי לזרז את האישור." "החברה הואשמה כי שימנה גורמים שונים לצורך זכייה במכרז." "העבריין ניסה לשמן את השומר כדי שיעלים עין."

צאצא מדור רביעי, בן הנכד. "המשפחה התרגשה לקראת הולדת הנין הראשון." "בתמונה נראים הסבא, הנכד והנין יושבים יחד." "הוא מספר בגאווה על נכדיו ועל ניניו."

מניני, נין, נינה, ניני

חישב את מספר הפריטים; ספר; פקד

היה בעל כמות מסויימת. "בית הספר מנה כ⁻30 אנשי צוות."

הציב אדם בתפקיד, במשרה וכדומה; הסמיך. "הוועדה מינתה אותו ליושב ראש הארגון." "הממשלה מינתה שגריר חדש למדינה השכנה." "בית המשפט מינה כונס נכסים לחברה."

מניטו, מניטובה, מניטול, מניטסוק, מנייה, מניין המצוות, מניין המצוות על פי הרמב"ם, מניין המצוות על פי הרמב"ן, מניין המצוות על פי ספר החינוך, מניין המצוות של הרמב"ם