א
א
א
מִנְיָן
1.
מניין של עשרה יהודים בוגרים הנדרש לפי ההלכה לקיום חלקים מסוימים של התפילה והטקס הדתי בציבור. "בלי מניין לא יכלו לומר קדיש בבית האבל." "בשבת בבוקר התאספו עשרה מתפללים כדי להשלים מניין." "בבית הכנסת השכונתי יש מניין קבוע לתפילת ערבית."
3.
ספירה שיטתית או אופן ציון מספרים ופריטים. "הילדים תרגלו מניין עד מאה בשיעור חשבון." "הספר דן במניין החודשים בלוח העברי." "במסמך הישן הופיע מניין השנים לפי שיטה אחרת."
4.
מילת שאלה במבנה קבוע, במשמעות מאין או מאיזה מקור. "מניין לך הביטחון שהכול יסתדר?" "מניין ידעת את התשובה עוד לפני ההסבר?" "שאלתי אותו מניין הגיע המידע הזה."
2.
שייכות - מִנְיָנוֹ, מִנְיָנָהּ, מִנְיָנִי, מִנְיָנֵנוּ, מִנְיַנְךָ, מִנְיָנֵךְ, מִנְיַנְכֶם, מִנְיַנְכֶן, מִנְיָנָם, מִנְיָנָן
3.
אותיות שימוש - וּמִנְיָן, שֶׁמִּנְיָן, הַמִּנְיָן, מִמִּנְיָן, כְּמִנְיָן, לְמִנְיָן, בְּמִנְיָן, וְהַמִּנְיָן, וְשֶׁמִּנְיָן, מֵהַמִּנְיָן, בַּמִּנְיָן, לַמִּנְיָן
4.
אותיות שימוש עם הטיות - וּמִנְיָן, שֶׁמִּנְיָן, הַמִּנְיָן, מִמִּנְיָן, כְּמִנְיָן, לְמִנְיָן, בְּמִנְיָן, וְהַמִּנְיָן, וְשֶׁמִּנְיָן, מֵהַמִּנְיָן, בַּמִּנְיָן, לַמִּנְיָן, וּמִנְיַן, שֶׁמִּנְיַן, הַמִּנְיַן, מִמִּנְיַן, כְּמִנְיַן, לְמִנְיַן, בְּמִנְיַן, וְהַמִּנְיַן, וְשֶׁמִּנְיַן, מֵהַמִּנְיַן, בַּמִּנְיַן, לַמִּנְיַן
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
