חוזה פריז מ⁻1763 הוא ההסכם אשר סיים פורמלית את העימות בין הבריטים לצרפתים בצפון אמריקה - מלחמת הצרפתים והאינדיאנים. מתוך ויקיפדיה

ועידת השלום בפריז שנערכה בין 29 ביולי ל⁻15 באוקטובר 1946 הביאה לניסוחו של חוזה פריז, אשר נחתם ב⁻10 בפברואר 1947. בחוזה זה העניקו בעלות הברית לחמש ממדינות הציר "המשניות" – איטליה, רומניה, הונגריה, בולגריה ופינלנד את הזכות לחדש את ריבונותן בתחום יחסיהן הבינלאומיים ולהציע את מועמדותן לחברות באומות המאוחדות. בחוזה נכללו הסדרים בדבר תשלומי פיצויים, התחייבות לשמירה על זכויות מיעוטים אתניים וזכויות הפרט; וכן שינויים טריטוריאליים שכללו את סיום שליטתה של איטליה במושבותיה באפריקה ושינויים בגבולות שבין הונגריה וצ'כוסלובקיה, רומניה והונגריה, ברית המועצות ורומניה, בולגריה ורומניה וברית המועצות ופינלנד. חמש המדינות התחייבו לפעול נגד הופעתם של ארגונים פשיסטיים בתחומן, או כל ארגון אחר, פוליטי, צבאי או צבאי למחצה, שמטרתו לפגוע בזכויות דמוקרטיות. עוד הוסכם כי אזרחי חמש המדינות לא יחויבו בתשלום פיצויים עבור נזקים בגין פעילות פרטיזנית לטובת בעלות הברית, וכי לא יועמדו לדין בגין מעשים אלה. מתוך ויקיפדיה

חוזה פריז (ידוע גם כחוזה אלבוויל) נחתם ב⁻4 בדצמבר 1259 בין הנרי השלישי מלך אנגליה לבין לואי התשיעי מלך צרפת. בחוזה זה הכיר הנרי באובדן רוב נחלותיו בצרפת - נורמנדי, מיין, פואטו ואנז'ו. חבלי ארץ אלו אבדו לאנגליה בתקופת מלכותו של המלך ג'ון. הנרי שמר בידיו חלקים מאקיטן ואת גסקוני, אך זאת רק בתור וסאל של לואי התשיעי. בתמורה הסיר לואי את תמיכתו מהמורדים האנגלים. מתוך ויקיפדיה

חוזה פריז (באנגלית: Treaty of Paris) נחתם בפריז על ידי נציגיו של ג'ורג' השלישי, מלך בריטניה הגדולה לבין נציגי ארצות הברית של אמריקה ב⁻3 בספטמבר 1783, וסיים רשמית את מלחמת העצמאות של ארצות הברית. החוזה קבע את קו הגבול בין שטחי האימפריה הבריטית באמריקה הצפונית לבין ארצות הברית, על בסיס תוואי "נדיב ביותר" כלפי האמריקאים. בסעיפי ההסכם נכללו גם הסדרת זכויות דיג, השבת רכוש ושחרור שבויים. מתוך ויקיפדיה

חוזה פסיכולוגי, חוזה פריז (1229), חוזה פריז (1259), חוזה פריז (1657), חוזה פריז (1763), חוזה פריז (1802), חוזה פריז (1810), חוזה פריז (1814), חוזה פריז (1815), חוזה פריז (1856)