המערכה על ירושלים, סביבותיה והדרכים המובילות אליה נמשכה לכל אורכה של מלחמת העצמאות, החל משלב א' – מלחמת האזרחים, שפרצה למחרת קבלת ההחלטה באו"ם על תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947, עבור בשלב ב' - פלישת מדינות ערב לתחומי ארץ ישראל המערבית ובכללם שטחי מדינת ישראל ביום הכרזת עצמאותה וממועד ההפוגה השנייה עת התייצבו גבולות הפסקת האש, שלימים נודעו בשם הקו העירוני, ועד הסכמי שביתת הנשק באפריל 1949, בעצימות נמוכה. בירושלים נהרגו כ⁻400 תושבים יהודים. היא הייתה אחד ממוקדי הקרבות המרכזיים במלחמת העצמאות, משום היותה, במילותיו של דוד בן⁻גוריון, "נשמתה של ארץ ישראל...אחרת לא נהיה ראויים לשם עם ישראל". כשליש מ⁻4,000 הלוחמים הנופלים במלחמה כולה נפלו בסביבות ירושלים. במהלך מחציתה הראשונה של המלחמה היה חלקה היהודי של העיר נתון במצור חלקי, ומאמץ אזרחי וצבאי רב הושקע בהעברת אספקה אליה מהשפלה. מתוך ויקיפדיה

חטיבת השריון 421 (חטיבת הצליחה, חטיבה 755) הייתה חטיבת טנקי "מגח" (פטון) שפעלה בין השנים 1972 ועד 1986. החטיבה לחמה במסגרת אוגדה 143 ("אוגדת שרון") במלחמת יום כיפור. זו הייתה חטיבת השריון הראשונה שצלחה את תעלת סואץ ובכך היה לה חלק מרכזי במהלך ששינה את פני המלחמה בחזית הדרום. מתוך ויקיפדיה

חטיבה 679 היא חטיבת שריון במילואים אשר לחמה במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן. החטיבה הוקמה בשנת 1970 וצוידה בטנקי שוט עם מנוע בנזין. החטיבה הייתה חלק מאוגדה 36, ומפקדה במהלך המלחמה היה אלוף⁻משנה אורי אור, שמונה לתפקידו חודשיים קודם. מתוך ויקיפדיה

חטיבה 188 היא חטיבת שריון סדירה של צה"ל, שמילאה תפקיד משמעותי במסגרת המערכה בחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים, במיוחד בשלב הפתיחה של המלחמה. מתוך ויקיפדיה

גזר במלחמת העצמאות, חטיבה 179 במלחמת יום הכיפורים, חטיבה 5 במלחמת העצמאות, חטיבה 7 במלחמת לבנון השנייה, יחיעם במלחמת העצמאות, סדום במלחמת העצמאות

ירושלים (סלובניה), ירושלים (שיר), ירושלים 5800, ירושלים בהלכה, ירושלים בימי בית שני, ירושלים בתקופה הביזנטית, ירושלים בתקופה המוסלמית, ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת, ירושלים בתקופה הממלוכית, ירושלים בתקופה העות'מאנית