שפיכת מים רותחים על מזון או טבילתו לזמן קצר במים רותחים, לשם בישול חלקי, ריכוך, ניקוי או הכנה להמשך עיבוד. "לפני ההקפאה מומלץ לעשות לשעועית חליטה קצרה במים רותחים." "הטבח ביצע חליטה של העגבניות כדי לקלפן בקלות." "במתכון הזה הירקות עוברים חליטה בלבד ולא בישול ממושך."

בהלכה, שיטת הכשרה של בשר באמצעות טיפול במים רותחים. "יש פוסקים שדנו אם חליטה מועילה בהכשרת בשר במצבים מסוימים." "במאמר נסקרה שאלת החליטה בהלכה ובמנהגי העדות השונות." "לפי שיטה זו, ההכשרה נעשית באמצעות חליטה במים רותחים."

החליטה בהלכה נאמרה בהקשר של הכשרת בשר לאכילה. מן התורה ניתן לאכול את הבשר תיכף אחר השחיטה אם הדיח את הדם שעל גביו, זאת משום שדם הבלוע באיברים, כל זמן שלא פירש מהם, מותר. אך הבא לבשל את הבשר חייב להכשירו על מנת שלא יצא הדם הבלוע מן האיברים ויאסר. בהלכה הוצגו שתי דרכים להכשיר את הבשר: האחת היא להרחיק את הדם על ידי מליחת הבשר או צלייתו, והדרך השנייה היא לצומתו במקומו שלא ייצא עוד. הפעולה שבמסגרתה נצמת הבשר נקראת בלשון התלמוד "חליטה". החליטה נעשית באמצעות השריית הבשר במים רותחים או בחומץ שמחמת חריפותו הוא צומת את הבשר ומונע מן הדם לצאת. מתוך ויקיפדיה

חליבה אוטומטית, חליבה בשבת, חליבה מכנית, ח'ליג' פארס, חליטה, חליטת צמחים, חליל, חליל א⁻סכאכיני, חליל אירי, חליל אל⁻חברי