חשמלית ושמה תשוקה (באנגלית: A Streetcar Named Desire) הוא סרט זוכה ארבעה פרסי אוסקר שביים איליה קאזאן ב⁻1951, המבוסס על מחזה זוכה פרס פוליצר של טנסי ויליאמס, אותו גם ביים קאזאן. בסרט מככבים מרלון ברנדו שגילם את סטנלי, ויוויאן לי שגילמה את בלאנש, קים האנטר וקארל מולדן. כל השחקנים הללו, למעט ויוויאן לי, השתתפו בצוות השחקנים של המחזה בברודוויי. מתוך ויקיפדיה

חשמלית ושמה תשוקה (מאנגלית: A Streetcar Named Desire) הוא מחזהו השלישי של טנסי ויליאמס. הוא נכתב בשנת 1945 לאחר "ביבר הזכוכית", וכקודמו זכה להצלחה רבה. לב המחזה במפגש ההרסני של תרבויות ואופי שונה, המיוצג בדמויותיהן של בלאנש, העלמה הדרומית הנאה, בעלת הגינונים והחזית המכובדת כביכול, וגיסה סטנלי, מהגר פולני גס רוח ופועל צווארון כחול החי את חיי העיר הגדולה בניו אורלינס. מתוך ויקיפדיה

שמיכה חשמלית ושמה משה הוא סרט קולנוע ישראלי שעלה לאקרנים ביולי 1994. את הסרט כתב וביים אסי דיין. הסרט הוא קומדיה שחורה אקזיסטנציאליסטית, ומהווה את חלקה השני של טרילוגיית הסרטים של דיין משנות התשעים, שכוללת גם את: "החיים על פי אגפא" (1992) ו"מר באום" (1997). שלושת גיבורי "שמיכה חשמלית ושמה משה": הסרסור לוי (שמיל בן ארי), שומר הראש שלו משה (אורי קלאוזנר) והזונה מלכה (רבקה נוימן), דמויות תל אביביות משולי החברה הישראלית, נלקחו מעלילת "החיים על פי אגפא". הסרט מתאר את שגרת חייהן של שלוש הדמויות בשילוב סצנות סוריאליסטיות המציגות את החלומות וההזיות שלהן. הסרט זיכה את אסי דיין ושמיל בן ארי בפרסי אופיר לתסריט הטוב ביותר ולשחקן הראשי הטוב ביותר, בהתאמה. מתוך ויקיפדיה

חשמל סטטי, חשמלאות רכב, חשמלאי, חשמלורי, חשמלית, חשמלית ושמה תשוקה (סרט), חשמלן, חשמלן אנדרסון, חשמלן מנומר, חשמלן נמרי