טיפוס הטקסט האלכסנדרוני (מכונה גם מצרי או נייטרלי) הוא הכינוי במחקר לאחת המסורות הטקסטואליות של הברית החדשה ביוונית. הטיפוס האלכסנדרוני מתועד כבר בתחילת המאה השלישית, בכתבים שמקורם במרכז הספרותי הגדול באלכסנדריה שבמצרים, ומכאן שמו. הוא הועתק בקפדנות יחסית לאורך המאות הבאות. מן המאה התשיעית הפך הטיפוס הביזנטי לדומיננטי ולמועתק ביותר, ורק מקצת כתבי⁻יד אלכסנדרוניים שרדו (גם בשל כך שהעלות הגבוהה של קלף הביאה לשימוש חוזר באותם גווילים). ביקורת המקרא השיבה את הטקסט האלכסנדרוני לתשומת הלב במאה ה⁻19, ומאז הקונצנזוס האקדמי הוא שטיפוס זה הוא הקדום והמדויק ביותר. מהדורות מדעיות של הברית החדשה מתבססות בעיקר, אם כי לא רק, על קריאות אלכסנדרוניות. מתוך ויקיפדיה

טיפוס הטקסט הביזנטי (מכונה גם טיפוס הרוב, טיפוס אנטיוכי ועוד; מסומן אקדמית ב⁻???? מלשון Majority/Mehrheit, "רוב", או ב⁻Byz מלשון ביזנטיון) הוא הכינוי במחקר לאחת המסורות הטקסטואליות של הברית החדשה ביוונית. הטיפוס הביזנטי התגבש בין המאה הרביעית למאה השמינית, בעיקר על ידי סופרים באגן הים התיכון המזרחי. למן המאה התשיעית הוא הנפוץ והדומיננטי בין עדי הנוסח וכתבי⁻היד, ומכאן נובע שמו הנוסף "טיפוס הרוב". כיום הקונצנזוס האקדמי בביקורת המקרא רואה בו גרסה מאוחרת ומשוכתבת בכבדות, והנוסח האלכסנדרוני נחשב לקדום יותר. מתוך ויקיפדיה

טיפוס הבהרות, טיפוס הבטן, טיפוס הובלה, טיפוס הרים, טיפוס טקסט אלכסנדרוני, טיפוס טקסט מערבי, טיפוס מצוקים, טיפוס נתונים, טיפוס נתונים מופשט, טיפוס סדר