טכניקת לוולואה היא טכניקה פרהיסטורית לסיתות אבנים ליצירת כלים ששימשו ככלי נשק, חיתוך, שחיטה וקרצוף עורות. טכניקה זאת הופיעה בשלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה אך נכנסה לשימוש נרחב בתקופה הפלאוליתית התיכונה ומאפיינת את התרבות המוסטרית. השיטה הוגדרה לראשונה באתר ארכאולוגי בלוולואה⁻פרת, פרוור של פריז שבצרפת, ומכאן שמה. מתוך ויקיפדיה

טכניקת אלכסנדר, טכניקת אקופרסורה טאפאס, טכניקת הקבוצה הנומינלית, טכניקת הרפיה, טכניקת לבלואה, טכניקת פומודורו, טכנציום, טכס, טכסאט, טכסאר