יהדות ספרד היא קהילה יהודית דרום⁻מערב אירופאית, שהתקיימה בחצי האי⁻האיברי (ספרד ופורטוגל) החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492. יהדות ספרד הגיעה לשיא תפארתה במאות ה⁻9 ועד ה⁻13, תחת השלטון המוסלמי. תקופה זו נקראת תור הזהב, והיא מצטיינת בפריחה תרבותית וכלכלית שבמהלכה היוותה ספרד את המרכז הדתי, התרבותי והכלכלי של כל יהודי העולם. מתוך ויקיפדיה

יהדות ספרד בעידן המודרני, החלה את דרכה לאחר גירוש ספרד, בשנת 1492, לאור הצו שהוציאו פרננדו השני מלך ארגון ואשתו המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה ביום 14 במרץ 1492. אחרוני היהודים, המוצהרים ככאלה, יצאו בסוף חודש יולי באותה שנה. קיימת מסורת שמגורשי ספרד גזרו חרם שלא לשוב לספרד, אף⁻על⁻פי שאין לכך עדות בכתב ממקור ברור. בשנת 1869 בוטל הצו וישיבת יהודים בספרד הפכה לאפשרית מבחינה חוקית ובזרם דק החלו יהודים להגיע ולהתיישב בה. מתוך ויקיפדיה

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה⁻7 לספירה. מאז עליית הח'ליפות התגוררו למעלה מ⁻90% מכלל ישראל תחת אותו שלטון, מצב שנמשך כמעט עד המאה ה⁻15. במהלך התקופה הארוכה בה היו הקיבוץ הגדול והדומיננטי בעולם היהודי, התרכזו חיי הדת והיצירה שלו אצלם כמעט באופן בלעדי, אם כי בתחילת המאה ה⁻20 ירד שיעורם ל⁻8% בלבד מכלל היהודים. מתוך ויקיפדיה

גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב⁻1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר. גירוש בתנאים שונים במקצת נגזר חמש שנים אחר כך, ב⁻1497 (ה'רנ"ז) גם על יהודי פורטוגל. כעבור שנה נוספת, ב⁻1498 (ה'רנ"ח) גורשו גם יהודי ממלכת נווארה. מתוך ויקיפדיה

יהדות סיציליה, יהדות סלובניה, יהדות סלובקיה, יהדות סלוניקי, יהדות סנקי, יהדות ספרד (העידן המודרני), יהדות ספרד (חצי האי האיברי), יהדות ספרד (יהודי ארצות האסלאם), יהדות סצ'חרה, יהדות סקוטלנד