משפחת אִבְּן תִּיבּוֹן הייתה משפחה יהודית פרובנסלית של מתרגמים, פילוסופים, מדענים, רופאים ופרשני מקרא. מוצא המשפחה מגרנדה שבספרד, ובניה שחיו בפרובנס נודעו בעיקר בתרגומם של חיבורים חשובים בפילוסופיה ובפילוסופיה יהודית, במדע ובהלכה, מערבית (ומערבית יהודית) לעברית. המשפחה כונתה גם "התיבונים", ועל שמה קיימים רחובות בערים ברחבי ישראל. מתוך ויקיפדיה

רבי יהודה בן דוד המכונה חיוג' (945–1012 לערך) היה ממדקדקי העברית והפרשנים הפילולוגיים למקרא בספרד המוסלמית. תגליתו העיקרית, שבלשון העברית שורשי הפועל כולם שלשיים, כלומר בני (לא פחות מ)שלושה יסודות, הביאה לקפיצת דרך משמעותית, הן בחקר השפה העברית והן בפרשנות המקרא. מתוך ויקיפדיה

יהודה אבן שמואל (קופמן) (20 במאי 1887 – 23 בפברואר 1976) היה חתן פרס ישראל לשנת תשל"ג בתחום מדעי היהדות, וזוכה פרס הרב קוק למחקר תורני לשנת תשי"ט. מתוך ויקיפדיה

יהודה בן שאול אבן תיבון (בספרדית: Judá ben Saúl ibn Tibbón; 1120–1190) היה מתרגם ורופא בממלכת ספרד בימי הביניים בתור הזהב של יהדות ספרד. כונה "אבי המעתיקים". היה אביו של שמואל אבן תיבון ובן ל. מתוך ויקיפדיה

יהודה אבן בלעם, יהודה אבן וירגה, יהודה אבן מלכה, יהודה אבן עטר, יהודה אבן קורייש, יהודה אבן קוריש, יהודה אבן קריש, יהודה אבן שמואל קופמן, יהודה אבן תבון, שמואל אבן תבון

אבן שם טוב, אבן שמואל, אבן שעות, אבן שפה, אבן שקדים, אבן תיבון, אבן תיימיה, אבן תימיה, אבן תימייה, אבן תכלת