יוחנן בן זבדי (ביוונית: Ἰωάννην τὸν τοῦ Ζεβεδαίου; בסורית: ܝܘܚܢܢ ܒܪ ܙܒܕܝ), היה אחד משנים⁻עשר השליחים של ישו, ועל פי המסורת הנוצרית האהוב שבהם. במסורת הנוצרית מיוחסים לו מספר כתבים בברית החדשה, והם הבשורה על⁻פי יוחנן, , וספר ההתגלות, אם כי חוקרים מודרניים מפקפקים בכך שהוא אכן חיבר כתבים אלה. יוחנן היה השליח היחיד שמת מוות טבעי, בסביבות שנת 100, באפסוס שבאסיה הקטנה. הוא נקבר בקתדרלת יוחנן הקדוש בעיר, ששרידיה קיימים עד ימינו. מתוך ויקיפדיה

רבי יוחנן בן ברוקה (או ברוקא), היה תנא בדור השלישי לתנאים, תלמידו של רבי יהושע בן חנניה וחברו של רבי אלעזר בן חסמא. מספר הלכות מובאות בשמו במשנה, והלכות נוספות מוזכרות בברייתות, לרוב יחד עם רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון וחבריהם. מתוך ויקיפדיה

רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה⁻1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני. היה תלמידו של הלל הזקן, וכמו רבו, היה איש שלום ושונא מלחמה. מתוך ויקיפדיה

רבן יוחנן בן זכאי (על פי כתב יד קאופמן: רבן יוחנן בן זכיי, מכונה ריב"ז; חי במאה ה⁻1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני. היה תלמידו של הלל הזקן, וכמו רבו, היה איש שלום הסולד ממלחמה. מתוך ויקיפדיה

אברהם בן לוי קונקי, דוד בן לוי מנרבונה, הוגרס בן לוי, יהושע בן לוי, יוחנן בן ברוקא, יוחנן בן ברוקה, יוחנן בן זכאי, יוחנן בן יעקב, יוחנן בן לוי, יוחנן בן נדבאי, יוחנן בן נורי, יוחנן בן נרבאי, יוחנן בן פינחס, יוחנן בן קרח, יוחנן בן תורתא, יוחנן בן⁻יעקב, רבי יוחנן בן ברוקא, רבי יוחנן בן גודגדא, רבי יוחנן בן נורי, רבי יוחנן בן תורתא

רבן גמליאל הראשון, רבן גמליאל הרביעי, רבן גמליאל השישי, רבן גמליאל השלישי, רבן גמליאל השני, רבן שמעון בן גמליאל, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבן שמעון בן גמליאל הראשון, רבנדל אמזונאס ענק, רבנו אלחנן