אנג'לו ג'וזפה רונקלי (באיטלקית: Angelo Giuseppe Roncalli), או בשם הכהונה שלו יוחנן העשרים ושלושה (בלטינית: Ioannes XXIII, 25 בנובמבר 1881 – 3 ביוני 1963) כיהן כאפיפיור ה⁻261 במשך כחמש שנים, בין 1958 ל⁻1963. במהלך מלחמת העולם השנייה כיהן כנונציו (שליח אפיפיורי) בטורקיה וביוון והציל אלפי יהודים מהשמדה. ביוזמתו התחולל מהפך לחיוב ביחס הכנסייה הקתולית ליהדות, לעם היהודי, ובחלוף השנים גם כלפי מדינת ישראל כפי שנוסח בכתב בנוסטרה אטאטה שפרסמה ועידת הוותיקן השנייה. מתוך ויקיפדיה

יוחנן העשרים ואחד (בלטינית: Ioannes XXI; סביבות 1215 - 20 במאי 1277) היה אפיפיור מ⁻8 בספטמבר 1276 ועד מותו, שמונה חודשים לאחר מכן. נולד בליסבון בשם פדרו ז'וליאו (Pedro Julião) והיה האפיפיור היחיד מפורטוגל. מזוהה עם המלומד פדרו הספרדי (ראו להלן). מתוך ויקיפדיה

יוחנן העשרים ושניים (בלטינית: Ioannes XXII; 1249 - 4 בדצמבר 1334), אפיפיור מ⁻7 באוגוסט 1316 עד מותו. מתוך ויקיפדיה

בלדסרה קוסה (באיטלקית: Baldassare Cossa; 1370 לערך – 22 בדצמבר 1419) הוכתר והשתמש בתואר האפיפיורי "יוחנן העשרים ושלושה" בין השנים 1410 ו⁻1415, בתקופת הקרע המערבי, ונחשב כיום בעיני הכנסייה הקתולית כאנטי⁻אפיפיור. מתוך ויקיפדיה

יוחנן הנדבן, יוחנן הסנדלר, יוחנן העשירי, יוחנן העשרים ואחד, יוחנן העשרים ושלושה, יוחנן הקדוש, יוחנן הראשון, יוחנן הראשון צימיסקס, יוחנן הראשון צימיסקס, קיסר האימפריה הביזנטית, יוחנן הרביעי