תאוריית יחסי אובייקט היא תאוריה פסיכודינמית בפסיכולוגיה קלינית המציגה את תהליך התפתחות הנפש של הילד בהקשר ליחסיו עם אנשים אחרים והסביבה. המונח "אובייקט" מתייחס הן לבני אדם אמיתיים המקיפים את הילד, והן לדמויות מופנמות של אחרים. על פי התאוריה, יחסי האובייקט של הילד מעוצבים לראשונה אל מול יחסי הגומלין עם המטפלים העיקריים שלו כתינוק, לרוב האם והאב. יחסים אלו יוצרים תבניות של יחסים המשפיעות על האופן בו אדם יכול לתפוס מערכות יחסים בהמשך חייו. מתוך ויקיפדיה

תיאוריית השדות המאוחדים, תיאוריית השוק היעיל, תיאוריית השיירים, תיאוריית התא, תיאוריית התכנון המכניסטי, תיאוריית ממשלת הכיבוש הציונית, תיאוריית מערכות אקולוגיות, תיאוריית ניהול האימה, תיאוריית פיתוי התמימים, תיאוריית פער⁻ידע להחלטות