יחסי ארצות הברית וישראל נחשבים מאז סוף שנות ה⁻60 של המאה ה⁻20 ליחסי החוץ הקרובים ביותר שמדינת ישראל מקיימת וגם מבחינת ארצות הברית יחסים אלו נחשבים ל"יחסים מיוחדים". היחסים בין ארצות הברית וישראל היו לרוב קרובים אך ידעו גם עליות ומורדות. כמדינה קטנה במזרח התיכון הנתונה לסכנות קיומיות תמידיות, רואה ישראל ביחסיה עם מעצמה כמו ארצות הברית חשיבות עליונה, בזכות תרומתה לביטחונה ולשגשוגה. מתוך ויקיפדיה

ישראל הפכה לחברה מלאה בארגון OECD ב⁻7 בספטמבר 2010. גם קודם להצטרפותה, במרבית התקשרויותיה עם מדינות אחרות באמנות למניעת כפל מס היא אימצה את אמנת המודל של ה⁻OECD. מתוך ויקיפדיה

יחסי ישראל–רוסיה ידעו עליות ומורדות רבות. מאז הקמתה של מדינת ישראל ועד 1991, עת התפרקה ברית המועצות, נודעו יחסי ישראל⁻רוסיה כיחסי ברית המועצות–ישראל. מתוך ויקיפדיה

היחסים בין מדינת ישראל לבין מיאנמר החלו ב⁻1954 ובורמה הייתה המדינה הראשונה בדרום⁻מזרח אסיה לקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל וביקורו של ראש ממשלתה או נו בישראל בשנת 1955 היה הביקור הרשמי הראשון של ראש מדינה זרה בישראל. על⁻פי פרסומים שונים, ישראל מהווה אחת מספקיות הנשק העיקריות של ממשלת מיאנמר, אשר האיחוד האירופי וארצות הברית מקיימות אמברגו נשק עליו. מתוך ויקיפדיה

יחסי OECD⁻ישראל, יחסי ישראל וארמניה, יחסי ישראל וליטא, יחסי ישראל ומיקרונזיה, יחסי ישראל ומלאווי, יחסי ישראל ונורבגיה, יחסי ישראל וניגריה, יחסי ישראל ונפאל, יחסי ישראל וסרביה, יחסי ישראל ועומאן, יחסי ישראל וקפריסין, יחסי ישראל ושוודיה, יחסי ישראל⁻OECD, יחסי ישראל–OECD

יחסי ישראל אוגנדה, יחסי ישראל אוסטרליה, יחסי ישראל איראן, יחסי ישראל אירן, יחסי ישראל ארה"ב, יחסי ישראל ארצות⁻הברית, יחסי ישראל ג'מייקה, יחסי ישראל דרא"פ, יחסי ישראל דרום אפריקה, יחסי ישראל הודו