במיתולוגיה הנורדית, יימיר (בנורדית עתיקה: Ymir), המוזכר גם בשמותיו האחרים ברימיר (Brimir), אורגלמיר (Aurgelmir), ובלאין (Bláin), הוא ישות היולית והאב הקדמון של כל הענקים. על יימיר יש עדויות באדה הפואטית, שליקטה במאה ה⁻13 מקורות יותר מוקדמים, באדה הפרוזאית, שנכתבה במאה ה⁻13 על ידי סנורי סטורלוסון, ובשירה הסקאלדית. כשמחברים אותם ביחד, בתים רבים מארבעה שירים באדה הפואטית מתייחסים ליימיר כייצור בראשיתי שנולד מארס שנטף מהנהרות הקפואים אליבגאר (Élivágar) ושחי בתהום השממתי ששמו גינונגגאפ. יימיר הוליד מבתי השחי שלו זכר ונקבה (לא בני אדם), ורגליו ביחד הולידו ישות בעלת שישה ראשים. האלים וילי, וה ואודין ייצרו את העולם מגופתו: מבשרו הם יצרו את הארץ, מדמו את הים, מעצמותיו את ההרים, משיערותיו את העצים, ממוחו את העננים, מגולגלתו את השמים, ומגבותיו את הממלכה שבה האנושות מתקיימת, המידגארד. בנוסף, סטנזה אחת מוסיפה שהאלים נתנו לגמדים חיים מבשרו ומדמו של יימיר (או הארץ והים). מתוך ויקיפדיה

יילן, יילנדס פוסטן, יילנה טידר, יילץ, יימה, יין, יין אדום, יין אורז, יין בארץ ישראל, יין בגאורגיה