חורבות יין (בסינית: "יינשו" (殷墟, בפין⁻יין: Yīnxū) המוכרות בעברית גם כחורבות ין הן חורבותיה של עיר הבירה האחרונה של שושלת שאנג (1766 לפנה"ס – 1050 לפנה"ס). העיר שימשה כבירה במשך 255 שנים ומקום מושבם של 12 מלכים במשך שמונה דורות. מתוך ויקיפדיה

יין קרח, יין קש, יין שאטונף די פאף, יין שאטונף⁻די⁻פאף, יין שאטונף⁻די⁻פאפ, יין שי, יין שרי, יין שרף, יין תמד, יין⁻יאנג