יום הוא מכלול של שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה. לעיתים קרובות מושג המילה "יום" מורחב להכליל את שעות הלילה (כהגדרת "יממה"), למשל בחלוקת השבוע: יום ראשון, יום שני וכו'. להלן נייחס את המושג "יום" למשמעות הראשונית – שעות היממה המוארות. מתוך ויקיפדיה

ים הוא מצבור מים של מים מלוחים המחובר לאוקיינוס. לפי מספר דעות גם האוקיינוס עצמו נחשב ל"ים", כשאין הבדל ברור בין השניים, למעט העומק והקרבה ליבשה. כך למשל ים סרגסו איננו מאופיין בגבול ברור בינו לשאר האוקיינוס האטלנטי, למעט מספר זרמי ים חזקים. כמו כן במונח ים מכוונים גם לחופי הים, אף שהם חלק מהיבשה. מתוך ויקיפדיה

ים הוא אל הים, הנהרות ומקוואות המים במיתולוגיה הכנענית. בנו של אל ואחיו של בעל. מקבילם של פוסידון היווני ונפטון הרומי. הוא הופיע במספר גרסאות של מיתוס מלחמת אל הסער בים במזרח הקרוב הקדום, בהן הוא מבקש לשלוט על העולם ולהציף את האדמה, ומובס על ידי אלי סער כמו בעל הכנעני. מתוך ויקיפדיה

יָם הוא מקווה מים של מים מלוחים המחובר לאוקיינוס. לפי מספר דעות גם האוקיינוס עצמו נחשב ל"ים", כשאין הבדל ברור בין השניים, למעט העומק והקרבה ליבשה. כך למשל ים סרגסו איננו מאופיין בגבול ברור בינו לשאר האוקיינוס האטלנטי, למעט מספר זרמי ים חזקים. כמו כן במונח ים מכוונים גם לחופי הים, אף שהם חלק מהיבשה. מתוך ויקיפדיה

שטח מים עצום בטבע. 'הים התיכון'; 'ים סוף'. בתנ"ך 'הים הגדול' הוא כינוי לים התיכון

כיוון מערב. 'ימה וקדמה צפונה ונגבה'

הרבה מאוד, המון

שעות האור ביממה, בין הזריחה לשקיעה

עשרים וארבע שעות, החל מחצות. "יום ראשון."

תאריך לציון אירוע. "יום הזכרון." "יום העצמאות."

זמן, תקופה

ילקוט שמעוני, ילת"ם, ילת"מ, ילתא, ילתם, ים (אל), ים + מיאו, ים אוחוטסק, ים אוחוצק, ים אזוב

יהם, מיה