רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre⁻Sur⁻Aube ), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה⁻12 וממייסדי המפעל אדיר⁻ההיקף של התוספות. מראשות ישיבתו בדמפייר ניצח ר"י הזקן, אחיינו של רבנו תם, על כל יצירתם המוקדמת של התוספות. מתוך ויקיפדיה

רבי יצחק בר ששת ברפת (או פרפט) (ה'פ"ו, 1326 - ה'קס"ח, 1408) (מכונה רִיבָ"שׁ, ולעיתים ריצב"ש), מן הראשונים. מגדולי חכמי ספרד במאה ה⁻14, תלמידם של הר"ן, רבי חסדאי קרשקש הראשון (סבו של רבי חסדאי קרשקש) ורבי פרץ הכהן. מתוך ויקיפדיה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן⁻יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית. כרכיו הראשונים, שיצאו לאור החל ב⁻1908, נערכו בידי אליעזר בן⁻יהודה, כחלק מפעילותו להחייאת הדיבור העברי בארץ ישראל. לאחר מותו של בן⁻יהודה הושלם המילון בידי משה בר⁻נסים וחוקרי העברית משה צבי סגל ונפתלי הרץ טור⁻סיני, והכרך האחרון שלו יצא לאור ב⁻1959. אף על פי שהקביעות המדעיות שלו מתקבלות בהסתייגות מסוימת במחקר האקדמי, הוא נחשב כלי עזר חשוב למחקר היסטורי של העברית, בעיקר בזכות המאגר הרחב של מובאות וציטוטים מכל רובדי הלשון העברית המצורפים לכל ערך בו. מתוך ויקיפדיה

נתיבה (תיבה) בן יהודה (26 ביולי 1928, תשעה באב ה'תרפ"ח – 28 בפברואר 2011, כ"ד באדר א' ה'תשע"א) הייתה לוחמת פלמ"ח, סופרת, שדרנית רדיו ומילונאית של לשון הסלנג העברי. חלק חשוב מפעילותה הקדישה לשמירת מורשת הזמר העברי, במיוחד זה שקדם להקמת מדינת ישראל. זוכת אות יקירת ירושלים לשנת 2004. מתוך ויקיפדיה

בית בן יהודה, בן יהודה, דבורה בן יהודה, דינה בן יהודה, דינה בן⁻יהודה, חמדה בן יהודה, יצחק בן בשט, יצחק בן דב, יצחק בן יהודה, יצחק בן ימיני, יצחק בן יצחק, יצחק בן מרואן, יצחק בן נר, יצחק בן שחר, ישועה בן יהודה, ישראל בן⁻יהודה, מנחם בן יהודה, נדב בן יהודה, פרויקט בן יהודה, פרץ בן יהודה, קלונימוס בן יהודה, רחוב בן⁻יהודה

נתיב פלוס, נתיב קריטי, נתיב רובינזון, נתיב שיט, נתיב תחבורה ציבורית, נתיבות, נתיבות המשפט, נתיבות ישראל, נתיבות עולם, נתיבות שלום