יצחק בר⁻יוסף (נולד ב⁻19 ביוני 1949) הוא סופר ישראלי. מתוך ויקיפדיה

יצחק דב בר לווינזון (בכתיב יידי: יצחק בער לעווינזאהן; ריב"ל; כ"ט באלול ה'תקמ"ח, 1 באוקטובר 1788, קרמניץ, רוסיה – כ"ב בשבט ה'תר"ך, 15 בפברואר 1860, קרמניץ) היה חלוץ תנועת ההשכלה היהודית בתחומי האימפריה הרוסית. ריב"ל, שבצעירותו ספג את ערכי תנועת ההשכלה מראשי המשכילים בגליציה, פעל להפצת רעיונות אלו בין היהודים בתחום המושב. בין חיבוריו הרבים, כמעט כולם בעברית: ספרי הסברה לשינוי הערכים בחברה היהודית המזרח⁻אירופית ("תעודה בישראל", "בית יהודה"); חיבורים להגנה על היהדות מן הנצרות ובפרט מן המיסיון הנוצרי ("זרובבל", "אפס דמים"); מחקרים בחכמת ישראל, בתולדות עם ישראל ובלשון העברית; וחיבורים סאטיריים אנטי⁻חסידיים ("עמק רפאים", "דברי צדיקים"). בחלק מפעולותיו שיתף פעולה עם פקידים בממשלתו של הצאר ניקולאי הראשון. מתוך ויקיפדיה

רבי יצחק בר ששת ברפת (או פרפט) (ה'פ"ו, 1326 - ה'קס"ח, 1408) (מכונה רִיבָ"שׁ, ולעיתים ריצב"ש), מן הראשונים. מגדולי חכמי ספרד במאה ה⁻14, תלמידם של הר"ן, רבי חסדאי קרשקש הראשון (סבו של רבי חסדאי קרשקש) ורבי פרץ הכהן. מתוך ויקיפדיה

יצחק ב"ר יהודה, יצחק בר, יצחק בר אבא, יצחק בר אברהם מנרבונא, יצחק בר און, יצחק בר אלישיב, רב יצחק בר אבא, רב יצחק בר אבדימי, רב יצחק בר שמואל, רבי יצחק בר אבא, רבי יצחק בר אלישיב

יצחק בר אבדימי (השני), יצחק בר אברהם מנרבונא, יצחק בר און, יצחק בר אלישיב, יצחק בר יוסף, יצחק בר לוינזון, יצחק בר שמואל בר מרתא, יצחק בר ששת, יצחק בר⁻און, יצחק בר⁻יוסף