כופין על מידת סדום הוא כלל הלכתי לפיו כאשר אדם אינו מסכים לעשות לחברו טובה שאינה כרוכה בשום טרחה, הפסד או צער, בית הדין כופה את האדם לקיימה. הכפייה נועדה לאפשר לבית הדין למנוע שימוש לרעה בזכות ולשרש תופעות של שרירות לשמה בתחום הקניין הפרטי. מדיניות זו של בית הדין, נובעת מתפיסת הבעלות כזכות להשתמש בנכס, להבדיל מזכות להשתרר על הזולת. מתוך ויקיפדיה

כופא, כופה, כופח, כופח'ה, כופין על מדת סדום, כופיתיים, כופלי לגראנז', כופלי לגרנז', כופף האגודל הארוך, כופף האגודל הקצר