כללי ברירת הדין הם הכללים האמורים להפנות את בית המשפט, באיתור הדין אותו יש להחיל, בין אם דין זר או דין מקומי, כאשר נוצרת סיטואציה בה מעורב יסוד זר. במצב בו מעורב גורם זר, יש לקבוע תחילה היכן יידון התיק, זהו הליך בחירת הפורום (מקום השיפוט) ולאחר שהוחלט היכן יידון התיק, יש להחליט איזה דין נחיל על המקרה, ואלו הם כללי ברירת הדין. לדוגמה: תייר מארצות הברית שניזוק בתאונת דרכים בישראל. תחילה ייקבע מקום השיפוט ולאחר מכן ייקבע איזה דין יש להחיל על המקרה. מתוך ויקיפדיה

כלל רוחב הסרט של קרסון, כלל שיא⁻סוף, כלל תעשיות, כללי בנדיקטוס הקדוש, כללי ברירה, כללי דה מורגן, כללי דה⁻מורגן, כללי האתיקה בספורט בישראל, כללי הגישה הדומסטית בכלכלה הפוליטית הבין⁻לאומית, כללי הטקס