שפה () היא דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות. נהוג להבדיל בין הסמל השפתי, המסמן, לבין המושג או התוכן המסומן בו, אשר יכול להיות מציאותי או מופשט. חקר השפה והשימושים בה נעשים לרוב בתחום דעת ייעודי לנושא – הבלשנות. מכלול אוצר המילים של שפה מסוימת מכונה לקסיקון, והכלי לאיסוף והביאור של פרטים בלקסיקון מכונה מילון. מתוך ויקיפדיה

אמצעי הבעה מילולית הכולל מערכת סימנים וצלילים; לשון

מערכת סימנים מוסכמים המשמשת כאמצעי תקשורת. "החוקרת כתבה מאמר על שפת הגורילות ביערות העד." "העובד החדש מומחה בשפת מחשב."

החלק העליון או התחתון המעובה והוורדרד שמקיף את פתח הפה

החלק הקיצוני התוחם; קצה; שול; פאה. "עצרתי את המכונית בשפת הכביש." "המוזג מילא את הכוס עד לשפתה."

חוף; גדה. "שחיתי לשפה הנגדית של הנהר."

פירוש הקונטרס, פאר הדור, פסוק ה', פרק ה'

איבר בפנים המשמש לדיבור, אכילה ונשימה

דובר, נציג

פתח, שפה. "עמדתי על פי התהום והסתכלתי למטה."

במקום הזה, כאן

פיוד, פיות, שפי, שפיות, שפית, שפתיים

שפארהורן, שפארקסן ארנה, שפגאט, שפד"ן, שפדן, שפה (איבר), שפה (בלשנות), שפה (טופולוגיה), שפה (לוגיקה מתמטית), שפה (לוגיקה)

טבח מומחה, האחראי על המתכונים במסעדה ועל צוות הטבחים