קבוצת אנשים שיש ביניהם קרבת דם או קרבת נישואים; קרובים; בית אב. "כל המשפחה התכנסה לחגוג את יום ההולדת של הסבתא." "היא שומרת על קשר קרוב עם בני משפחתה." "לאחר החתונה הצטרף רשמית למשפחה."

קבוצה של פריטים, יצורים או מושגים החולקים מאפיינים משותפים; מין; זן; סדרה. "הנמר הוא בעל חיים ממשפחת החתוליים." "המילים האלה שייכות לאותה משפחה לשונית." "התרופות בקבוצה זו משתייכות לאותה משפחה כימית."

שם משפחה

קְרוֹב מִשְׁפָּחָה

החלפת צרה אחת בצרה גדולה ממנה

משפחה שיש בה ילדים רבים. "הם גדלו במשפחה ברוכת ילדים ולמדו לחלוק זה עם זה." "הספר מתאר את חייה של משפחה ברוכת ילדים בפריפריה." "גידול ילדים במשפחה ברוכת ילדים דורש היערכות כלכלית וארגונית."

זוג הורים או הורה יחיד וילדיהם, החיים עמם או תלויים בהם. "המחקר התמקד בהרכב של המשפחה הגרעינית בישראל." "במשפחה גרעינית ההורים והילדים מנהלים את חיי היום⁻יום יחד." "הספר עוסק במקומה של המשפחה הגרעינית בחברה המודרנית."

קבוצה הכוללת קרובי משפחה בדרגת קרבה גבוהה אך לא מירבית, כמו אחים, הורים, סבים וסבתות, דודים ועוד

"הוא נפל בפח והעביר את פרטיו האישיים לנוכלים." "אל תיפול בפח של הבטחות שווא ברשת." "גם צרכנים מנוסים עלולים ליפול בפח של פרסומת מטעה."

קשור בקשרי משפחה, בן משפחה; שאר בשר

משפחה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה. במשמעות הנפוצה של מושג זה משפחה נוצרת על ידי זוג אנשים אשר נישאים זה לזה, וכוללת גם את ילדיהם. בהרבה חברות ותרבויות ובעיקר בעולם המערבי משפחה נוצרת גם ללא קשר רשמי של נישואים, כאשר בני הזוג הופכים לידועים בציבור, אך בחברות מסוימות ובעיקר דתיות לא מכירים בזה. כאשר אחד מבני הזוג נפטר, או שבני הזוג מתגרשים או נפרדים, המשפחה הופכת למשפחה חד⁻הורית (מונח שהוחלף בשנת 2014 ל"משפחה שבראשה הורה עצמאי"). מתוך ויקיפדיה

משפחה (בלטינית: familia) היא אחת הקבוצות הטקסונומיות הבסיסיות במיון עולם הטבע. לעיתים באות לידי שימוש גם קבוצות משנה: עלמשפחה ותתמשפחה. מתוך ויקיפדיה

משפחה הוא שבועון חרדי היוצא לאור מאז דצמבר 1987. מתוך ויקיפדיה

פחה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל. במקור, שימש התואר באימפריה הפרסית, אשר הייתה מחולקת לאזורים אדמיניסטרטיביים הנקראים פחוות, שנכללו בתוך אזורים גדולים יותר, הנתונים למרותם של האחשדרפנים. נחמיה מתואר בתנ"ך כמי שנשא בתואר זה, ושלט בפחוות יהודה. מתוך ויקיפדיה

משרתת שהיא רכוש אדוניה; אמה. "השפחה עבדה בבית אדוניה מבוקר עד ערב." "בסיפור המקראי נזכרת שפחה שניתנה לאדוניתה." "בימי קדם נחשבה השפחה לרכוש בעליה."

מפקד, מושל או פקיד גבוה בפרס העתיקה, באימפריה העותומאנית או במצרים

כינוי לאדם שרגיל או מצפה שישרתו אותו. "כל שנייה תביא לי, תביא לי, ממש פחה זה."