הכשים (בכתיב אכדי: ka⁻aš⁻šu = כשו) היו עם קדום שמקורו ככל הנראה באזור הרי הזגרוס. לאחר נפילת האימפריה הבבלית הקדומה וכיבושה על ידי המלך החתי מורשיליש הראשון בתחילת המאה ה⁻16 לפנה"ס, השתלטה השושלת הכשית על בבל. הם שלטו על בבל קרוב ל⁻400 שנים עד 1155 לפנה"ס לערך, מועד בו נכבשה בבל על ידי עילם. הכשים לא היו עם שמי, ושפתם כמעט ואינה ידועה לנו. השושלת הכשית ניהלה את הממלכה בשפה האכדית, ושפתם של הכשים ידועה לנו בעיקר מניתוח השמות הפרטיים, וממספר מצומצם של מילונים כשיים⁻בבליים שנמצאו. בשפתם הם קראו לממלכתם כַּרדוּניַאש, ארץ (יאש בכשית) הכרדונים. מתוך ויקיפדיה

כרבולת מקרינה, כרבולתן הסלעים, כרבלא, כרבלא (מחוז), כרבלה, כרו"פ, כרוב, כרוב (ירק), כרוב (סוג), כרוב (מיתולוגיה)