ים הוא מצבור מים של מים מלוחים המחובר לאוקיינוס. לפי מספר דעות גם האוקיינוס עצמו נחשב ל"ים", כשאין הבדל ברור בין השניים, למעט העומק והקרבה ליבשה. כך למשל ים סרגסו איננו מאופיין בגבול ברור בינו לשאר האוקיינוס האטלנטי, למעט מספר זרמי ים חזקים. כמו כן במונח ים מכוונים גם לחופי הים, אף שהם חלק מהיבשה. מתוך ויקיפדיה

{{עיר מתוך ויקיפדיה

מ' היא האות השלוש⁻עשרה באלפבית העברי. שמה מ"ם (מם). בפי יהודי תימן נקראת מים. מתוך ויקיפדיה

שמים (או רקיע) מוגדרים בדרך כלל כמראה הנשקף בעיניו של מי שנמצא באוויר הפתוח ומביט למעלה. כשמשתמשים במושג שמיים בהקשר של כדור הארץ, מתכוונים בדרך כלל לאזור שמעל פני האדמה, שצורתו כחצי כדור מעבר לאופק הנראה. אם מתכוונים לכלל מסת האוויר העוטפת את כדור הארץ (ללא התייחסות למיקומו של צופה מסוים) משתמשים בשם אטמוספירה. בהכללה של מושג זה ניתן להשתמש במושג שמיים גם במקרה של כוכבי לכת אחרים שיש להם אטמוספירה. מתוך ויקיפדיה

קשור לים, מאפיין ים

ימי, ם, מיים, מים, מימי, שם, שמיימי, שמים

ילקוט שמעוני, ילת"ם, ילת"מ, ילתא, ילתם, ים (אל), ים + מיאו, ים אוחוטסק, ים אוחוצק, ים אזוב

כיפת האויר הנראית כחולה ועוטפת את כדור הארץ; רקיע; שחקים; מרומים

נוזל שקוף החיוני לחיים שמורכב משני אטומי מימן ואטום חמצן אחד

תמונה, סרטון או טקסט שמפורסם באינטרנט פעמים רבות בווריאציות שונות על ידי גולשים שונים; מם; תופעת אינטרנט

שעות האור ביממה, בין הזריחה לשקיעה

עשרים וארבע שעות, החל מחצות. "יום ראשון."

תאריך לציון אירוע. "יום הזכרון." "יום העצמאות."

זמן, תקופה

שטח מים עצום בטבע. 'הים התיכון'; 'ים סוף'. בתנ"ך 'הים הגדול' הוא כינוי לים התיכון

כיוון מערב. 'ימה וקדמה צפונה ונגבה'

הרבה מאוד, המון