יוונית עתיקה (Ἑλληνική) היא כינוי ליוונית בשלב ההתפתחות ההיסטורי שלה החל במאה ה⁻9 לפנה"ס עד למאה ה⁻6. תקופה זו מקבילה לשלוש התקופות של יוון העתיקה – הארכאית, הקלאסית וההלניסטית. ליוונית העתיקה קדמה היוונית המיקנית. בזמן התקופה ההלניסטית היוונית העתיקה הייתה ידועה כקוינה, אשר לימים, עם פיצול האימפריה הרומית, הפכה לשפה הרשמית של האימפריה הרומית המזרחית, לימים האימפריה הביזנטית. יוונית זו כבר נקראה "יוונית ביזנטית", ומקץ מאות שנים נוספות התגלגלה ליוונית המודרנית של ימינו. היוונית העתיקה הייתה שפתם של הומרוס ושל ההיסטוריונים, המחזאים והפילוסופים של תור הזהב של אתונה. דרך הלטינית, שורשים רבים בשפה היוונית העתיקה התגלגלו לשמותיהם המדעיים של מינים רבים. מתוך ויקיפדיה

אמנות יוון העתיקה היא הסגנון האמנותי שהתפתח ביוון העתיקה וסביב הים האגאי באלף הראשון לפנה"ס והייתה מרכיב חשוב בתרבותה. סגנון אמנותי זה השפיע רבות על האמנות בעולם המערבי עד המאה ה⁻20, בעיקר בתחום הפיסול, האדריכלות והקדרות. מתוך ויקיפדיה

ספרות יוון העתיקה הוא מונח המתייחס לספרות שנכתבה ביוונית למן המאה ה⁻11 ועד לשלהי העת העתיקה. ניתן להבחין בה בחמש תקופות: התקופה המיקנית, התקופה הארכאית, התקופה הקלאסית (תור הזהב האתונאי), התקופה ההלניסטית, יוון תחת הכיבוש הרומאי. מתוך ויקיפדיה

הלוחמה היוונית בעת העתיקה תפסה מקום מרכזי בעולמם של היוונים עוד משחר תולדותיהם, כפי שמעיד עליהם הומרוס בשירתו. הלוחמה הייתה נפוצה עד כדי כך שדווקא עתות השלום נחשבו ליוצאות הדופן ולא המלחמה. מתוך ויקיפדיה

הלוחמה היוונית בעת העתיקה, הקומדיה היוונית העתיקה, טכנולוגיה יוונית עתיקה, לוחמה יוונית עתיקה

יוונית יהודית, יוונית מדיבלית, יוונית מודרנית, יוונית מימי הביניים, יוונית מיקנית, יוונית קוינה, יוונית של ימי הביניים, יוופטוריה, יוורי מוסאוני, יוורי מוסבני