בכה והתאבל על מי שמת; קונן. "האם בִּכָּה את בנה ימים רבים לאחר מותו." "המשורר בִּכָּה את חברו בשיר נוגע ללב." "בני המשפחה בִּכּוּ את המת בטקס האשכבה."

בָּכָה, דָּמַע

בכו עליו, קוננו עליו, הוספד

סביל של בִּכְיֵן: בָּכָה, דָּמַע

מי שמרבה לבכות

מי שמרבה להתלונן ולקטר

בוכה בכי מר ועז; בוכה מאוד. "לאחר שקיבל את הבשורה הקשה, הוא בכה בכי תמרורים." "הילדה בכתה בכי תמרורים כשאבדה לה הבובה האהובה." "האם בכתה בכי תמרורים ליד מיטת בנה החולה."

בכה הרבה, לרוב מסיבה טפלה

בכה מאוד, מתוך צער או התרגשות עזה. "כששמע את הבשורה הקשה, בכה בדמעות שליש." "הילדה בכתה בדמעות שליש לאחר שאיבדה את הכלב שלה." "בקהל היו מי שבכו בדמעות שליש לנוכח הסיפור המרגש."

"לאחר שפוטר מעבודתו, הוא בכה על מר גורלו במשך ימים." "במקום לפעול לשינוי, ישב ובכה על מר גורלו." "היא לא בכתה על מר גורלה, אלא ניסתה להתחיל מחדש."

"עם קבלת הבשורה פרצה המשפחה בבכי מר." "הילד ישב בפינה ופרץ בבכי מר לאחר שנפצע." "דבריה עוררו אצלו בכי מר."

בכי חזק

צפוי להסתיים בצורה רעה או בצער. "אם תמשיכו לריב כך, זה ייגמר בבכי." "ההתעלמות מהאזהרות עלולה לגרום לכך שזה ייגמר בבכי." "כולם חששו שהסיפור הזה ייגמר בבכי."

בכה הרבה, לרוב מסיבה פעוטה. "הוא נעלב מההערה הקטנה וכמעט בכה כמו ילד קטן." "אין סיבה לבכות כמו ילד קטן בגלל עיכוב קצר." "כשהפסיד במשחק, הוא בכה כמו ילד קטן."

נמצאת במצב שמצד אחד הוא מעציב או מביך, ומצד אחר מצחיק או מגוחך. "אחרי כל התקלות בחתונה, היא לא ידעה אם לצחוק או לבכות." "כששמעתי את ההסבר המופרך, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות." "מול הבלגן שנוצר במשרד, העובדים לא ידעו אם לצחוק או לבכות."

בכה מאוד