צדוק הכהן (או צדוק בן אחיטוב), דמות מקראית, היה אחד משני הכהנים בתקופת מלכותו של דוד המלך, ומונה לתפקיד הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, לאחר גירושו של אביתר מן הכהונה. מתוך ויקיפדיה

צָדוֹק הוא שם פרטי מקראי. כשם משפחה הוא בדרך כלל תרגום לשם הערבי "צאלח" שמשמעותו קרובה. רוב נושאי השם יוצאי תימן ומעט מפרס. מתוך ויקיפדיה

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית⁻דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני. אנשיה היו מזוהים עם האריסטוקרטיה ומעמד הכהונה. הצדוקים שללו את האמונה בחיים לאחר המוות, בעולם הבא ובתחיית המתים, התנגדו לגזירות של החכמים וחלקו על הפרושים בהלכות שונות. הם היו יריביהם של הפרושים ובין הכיתות החשובות ביהודה בתקופת בית שני. מתוך ויקיפדיה

הצדוקים (צדוקים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית⁻דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני. אנשיה היו מזוהים עם האריסטוקרטיה ומעמד הכהונה. הצדוקים שללו את האמונה בחיים לאחר המוות, בעולם הבא ובתחיית המתים, התנגדו לגזירות של החכמים וחלקו על הפרושים בהלכות שונות. הם היו יריביהם של הפרושים ובין הכיתות החשובות ביהודה בתקופת בית שני. מתוך ויקיפדיה

מתן נימוק התומך ומצדיק אמירה או מעשה; הצדקה

בינוני פעול (סביל) של צָדַק: עשה, חשב, אמר וכד' את הדבר נכון, לא טעה; דייק. "אבי צדק כשהזהיר אותי מפני הבחור." "התלמיד צדק בתשובתו למורה."

צדוק עלון, צדוק צרפתי, צדוק שלוש, צדוק שרמן, צדוקי, צדי, צדי צרפתי, צדי"ק, צדיק, צדיק אחד בסדום (אלבום)