מחוזות המשנה של אוקראינה (המינוח האוקראיני: ראיונים; באוקראינית Райони України) הם יחידות החלוקה המנהלית ברמה השנייה, בחלוקה המנהלית של אוקראינה. ראיון הוא חלק ממחוז, ובסך הכל מחולקת אוקראינה כולה ל⁻136 מחוזות משנה, שהם תת⁻מחוזות או נפות. ישנן גם ערים בעלי חשיבות אזורית שהן בעלות מעמד מנהלתי זהה לזה של מחוזות משנה. מתוך ויקיפדיה

רשויות מקומיות של ליטא (בליטאית: Lietuvos savivaldybės; ביחיד savivaldybė – רשות מקומית, בתרגום מילולי: שלטון עצמי) הן יחידות מנהליות משניות בחלוקה המנהלית של ליטא עד 2010 ויחידות מנהליות ראשיות מאז, ובסך הכל מחולקת ליטא כולה ל⁻60 רשויות מקומיות. רשויות מקומיות מחולקות מצידן ל⁻546 סניוניות (בליטאית ביחיד: Seniūnija) שהן הדרגה הנמוכה ביותר מבין דרגות החלוקה המנהלית של ליטא. מתוך ויקיפדיה

מלכות המשנה של הקווקז הוא מונח המציין את הרשות המנהלתית והפוליטית של הקווקז בתקופת האימפריה הרוסית. בראש הרשות עמד נציב עליון, שהיה במעמד של גנרל⁻מושל. שם ראש הרשות השתנה במהלך השנים: מתוך ויקיפדיה

מלכות המשנה של פרו (בספרדית: Virreinato del Perú) הייתה מלכות משנה שכללה, במהלך רוב התקופה הקולוניאלית באמריקה הספרדית, את השטח שהיה תחת שליטת האימפריה הספרדית ביבשת אמריקה הדרומית, להוציא את החוף הקריבי של ונצואלה, שנשלט מסנטו דומינגו. בירת מלכות המשנה הייתה לימה. מלכות המשנה נוסדה בשנת 1541 והתפרקה בשנת 1821, עת השיגה פרו את עצמאותה. במהלך שנות קיומה הייתה זו מלכות המשנה העשירה והחזקה ביותר בנחלות הספרדיות באמריקה, בעיקר הודות למכרות הכסף העשירים של פוטוסי. מתוך ויקיפדיה

מלכות החרמון, מלכות הכיתה, מלכות המשנה של גרנדה החדשה, מלכות המשנה של הקווקז, מלכות המשנה של ספרד החדשה, מלכות המשנה של ריו דה לה פלאטה, מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה, מלכות הצעקה, מלכות הצעקה - דמויות, מלכות וקסברגר