בְּאֹפֶן מְיֻחָד - מְאֹד, בְּמִדָּה רבה, בְּיוֹתֵר

יָחִיד וּמְיֻחַד - מיוחד במינו

מְיֻחַד במינו - "זהו זן מְיֻחָד בְּמִינוֹ שאינו דומה לזנים אחרים." "המוזיאון מציג פריט מְיֻחָד בְּמִינוֹ מן התקופה הרומית." "כישרונו בתחום הזה מְיֻחָד בְּמִינוֹ."

שׁוּם דָּבָר מְיֻחַד - הכול כרגיל, אין מה לראות

כתיב מלא - מְיוּחָד, מְיֻיחָד, מְיִיוּחָד