נעשה בדרך המקובלת או במועד הרגיל; סדיר, רגיל. "הישיבה מן המניין תתקיים ביום חמישי כמתוכנן." "התקציב אושר בישיבה מן המניין של הוועדה." "לאחר ההפסקה חזרו הלימודים למסלולם מן המניין."

בעל מעמד מלא, רשמי וקבוע בארגון, במוסד או בגוף כלשהו. "הוא התקבל כחבר מן המניין באקדמיה." "לאחר תקופת הניסיון מונתה למרצה מן המניין." "רק חברים מן המניין רשאים להשתתף בהצבעה."

חילק לקבוצות על פי סוגים או על פי מכנה משותף; סיווג. "הספרנית מיינה את הספרים לפי נושאים." "במעבדה מיינו את הדגימות לקבוצות שונות." "הוועדה מיינה את המועמדים לפי תחומי התמחות."

סידר לפי סדר עולה או יורד, או לפי ערך סדרתי כגון מספרים או סדר אלפביתי. "מיינתי את שמות המוזמנים לפי סדר אלפביתי." "התוכנה מיינה את הקבצים לפי תאריך." "אפשר למיין את הרשימה מהמחיר הנמוך לגבוה."

מספר של עשרה אנשים הדרוש לעניינים מסוימים ביהדות, ובייחוד לתפילה בציבור. "לתפילת ערבית חיכו עד שיגיע מניין." "בבית הכנסת היה מניין מצומצם של עשרה מתפללים." "בלי מניין אי אפשר לומר קדיש בציבור."

ספירה של אנשים או של דברים; מנייה. "המורה ערכה מניין של התלמידים לפני היציאה לטיול." "בסוף היום נעשה מניין של כל הפריטים במחסן." "לאחר ההצבעה החל מניין הקולות."

קבוצה של עשרה מתפללים לפחות, שהיא המספר המזערי הנדרש לתפילה בציבור ביהדות. "בשבת בבוקר התאסף מניין בבית הכנסת השכונתי." "הם חיפשו מניין לתפילת מנחה בדרך." "המניין כלל בדיוק עשרה מתפללים."

מניין של עשרה יהודים בוגרים הנדרש לפי ההלכה לקיום חלקים מסוימים של התפילה והטקס הדתי בציבור. "בלי מניין לא יכלו לומר קדיש בבית האבל." "בשבת בבוקר התאספו עשרה מתפללים כדי להשלים מניין." "בבית הכנסת השכונתי יש מניין קבוע לתפילת ערבית."

מספרם הכולל של דבר מה או של בני קבוצה. "מניין המשתתפים בכנס עלה על כל הציפיות." "המארגנים פרסמו את מניין הקולות לאחר סיום הספירה." "מניין הנפגעים עודכן במהלך הלילה."

ספירה שיטתית או אופן ציון מספרים ופריטים. "הילדים תרגלו מניין עד מאה בשיעור חשבון." "הספר דן במניין החודשים בלוח העברי." "במסמך הישן הופיע מניין השנים לפי שיטה אחרת."

מילת שאלה במבנה קבוע, במשמעות מאין או מאיזה מקור. "מניין לך הביטחון שהכול יסתדר?" "מניין ידעת את התשובה עוד לפני ההסבר?" "שאלתי אותו מניין הגיע המידע הזה."

מיינני, מנייני