ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ⁻928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת. ממלכת ישראל הייתה הצפונית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בימי בית ראשון. על⁻פי המקרא, תושבי ממלכת ישראל היו בעיקר מבני עשרת השבטים. מתוך ויקיפדיה

ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה שבה היו מאוגדים כל שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה במשך כמאה שנים, ממשיחת שאול למלך ועד להתפלגות הממלכה לאחר פטירת שלמה לשתי ממלכות נפרדות: ישראל ויהודה. מתוך ויקיפדיה

על פי סיפורי המקרא מלבד בית המקדש שהיה בירושלים נבנו בממלכת ישראל, במטרה להחליפו, שני מקדשים נוספים, אחד בדן ואחד בבית אל ("מקדש ירבעם"). העבודה במקדשים אלה הייתה עבודה לה' אלהי ישראל, אך היא נעשתה בדרך אסורה לפי התורה. מתוך ויקיפדיה

פילוג ממלכת ישראל המאוחדת הוא אירוע שהתרחש על פי ספר מלכים וספר דברי הימים לאחר מותו של שלמה המלך (לפי היסטוריונים מודרניים בשנת 928 לפנה"ס, ולפי הכרונולוגיה המסורתית היהודית בשנת ב'תתקס"ד (798 לפנה"ס)). באירוע זה התפצלה ממלכת ישראל המאוחדת המקראית לשתי ממלכות, הממלכה הדרומית – ממלכת יהודה, והממלכה הצפונית – ממלכת ישראל. מתוך ויקיפדיה

ממלכת יוגוסלביה, ממלכת יוון, ממלכת ירדן, ממלכת ירושלים, ממלכת ירושלים הצלבנית, ממלכת ישראל המאוחדת, ממלכת ישראל הצפונית, ממלכת כארתלי, ממלכת כארתלי⁻קאחתי, ממלכת כוש