1 - נעשה בדרך המקובלת או במועד הרגיל; סדיר, רגיל. "הישיבה מן המניין תתקיים ביום חמישי כמתוכנן." "התקציב אושר בישיבה מן המניין של הוועדה." "לאחר ההפסקה חזרו הלימודים למסלולם מן המניין."

2 - בעל מעמד מלא, רשמי וקבוע בארגון, במוסד או בגוף כלשהו. "הוא התקבל כחבר מן המניין באקדמיה." "לאחר תקופת הניסיון מונתה למרצה מן המניין." "רק חברים מן המניין רשאים להשתתף בהצבעה."