מפלגת העבודה הישראלית היא מפלגה ציונית, המשתייכת לשמאל הפוליטי בישראל. העבודה הוקמה ב⁻21 בינואר 1968 מאיחוד מפלגת השלטון – מפא"י, עם אחדות העבודה - פועלי ציון ורפ"י. היה זה איחודן מחדש של כל המפלגות יוצאות מפא"י ההיסטורית אשר החזיקו בשלטון במדינת ישראל ובמוסדות היישוב ממועד היווסדן ועד הבחירות ב⁻1977. עם ראשי המפלגה נמנו ראשי הממשלות לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, שמעון פרס ואהוד ברק. מתוך ויקיפדיה

השמינייה היו שמונה חברי מפלגת העבודה נחשבו כממשיכי חוג הכפר הירוק, פעלו בשיתוף פעולה וסימנו את הדור הבא במפלגת העבודה אחרי שמעון פרס ויצחק רבין. הצפי היה שחיים רמון יתפוס את ראשות המפלגה כאשר האחרים יעמדו מאחוריו, אך הוא לא התממש. החברים הנוספים היו אברהם בורג, עמיר פרץ, יעל דיין, יוסי ביילין, נוואף מסאלחה, חגי מרום וניסים זווילי. מתוך ויקיפדיה

מפלגת העבודה הברזילאית (בפורטוגזית: Partido Trabalhista Brasileiro ובראשי תיבות - PTB), היא מפלגה בברזיל, ששורשיה בשנת 1945, בתקופת הרפובליקה הברזילאית השנייה וכהונותיו של הנשיא ז'טוליו ורגאס. מתוך ויקיפדיה

{{מפלגה מתוך ויקיפדיה

ארכיון מפלגת העבודה, מפלגת העבודה הברזילאית, מפלגת העבודה הבריטית, מפלגת העבודה הדמוקרטית, מפלגת העבודה הדמוקרטית הברזילאית, מפלגת העבודה ההולנדית, מפלגת העבודה הנורבגית, מפלגת העבודה הנורווגית, מפלגת העבודה הסוציאל⁻דמוקרטית

מפלגת העבודה הבריטית, מפלגת העבודה הדמוקרטית (ברזיל), מפלגת העבודה הדמוקרטית הברזילאית, מפלגת העבודה הדמוקרטית היהודית חברתית (פועלי ציון), מפלגת העבודה ההולנדית, מפלגת העבודה הנורבגית, מפלגת העבודה הנורווגית, מפלגת העבודה הסוציאל⁻דמוקרטית, מפלגת העבודה הסוציאליסטית של אמריקה, מפלגת העובדים